זועבי נ' נסייר(המנוח)

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן על ידי במעמד המבקש בלבד ביום 11.8.2011 ואשר על פיו הטלתי עיקול זמני על כספים על סך של 29,151 ₪ המגיעים לתובע, לטענתו בגין שכ"ט עו"ד.

2.הנתבע שהינו אחד מיורשי המנוח יעקוב נסייר הגיש בקשה לביטול צו העיקול שניתן על כספים שהגיעו למנוח ערב פטירתו והנמצאים בבנק לאומי, סניף 964, ובבקשתו טען הנתבע כי יש לבטל את צו העיקול הזמני, כיוון שהתובע לא הניח ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה וכי לא קיים כל חשש שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין.

3.שני הצדדים זומנו בפני לשמיעת הן בקשת העיקול והן הבקשה לבטלו, תחילה נחקר התובע על תצהירו שניתן בתמיכה לבקשת העיקול וחזר על עיקר הדברים בתצהירו, להלן קטעים מתוך דבריו: "אני הצגתי (צ"ל – ייצגתי) את המנוח כפי שציינתי בכתב התביעה, המנוח השאיר צוואה ואני מגיש עותק מהצוואה לבית המשפט ....." עמוד 1 , שורות 26-28 לפרוטוקול.

נשאל לעניין שכ"ט והוא ענה "לא קיבלתי מהמנוח שכ"ט", שורה 12 לפרוטוקול.

עוד פעם חוזר על תשובתו בשורה 14 וכך הוא אומר "מהמנוח יעקב נסייר לא התקבל שכ"ט בכל הקשור לצוואה".

הוא טען שהצוואה נערכה בשנת 2006 ויש לו קבלות, והוא לא חושב שלואיס בנו של המנוח הוא זה ששילם לו עבור עריכת הצוואה.

הוא טען גם שהמציא העתק מהבקשה לעיקולים ליורשי המנוח, גם לאשתו של המנוח הוא המציא.

הוא נתבקש להבהיר את עניין ייצוג המנוח, וכך הוא ענה "אני נפנה את בית המשפט לכתב התביעה ולראיות שצירפתי לכתב התביעה בתיק תמ"ש 2941/07 מי שהגיש צו הגנה נגד המנוח זה נסייר אליאס ואשתו רחל נסייר, אשר היו מיוצגים על ידי עו"ד מרואן משרקי וכפי שמופיע בפרוטוקול בת המשפט מטעם המשיבים ב"כ סעיד זועבי, בפרוטוקול הזה אין מ חלוקת בין הצדים בכך שאני ייצגתי את המנוח וחלק מהיורדים במסגרת צו ההגנה ...." ראה עמוד 3 לפרוטוקול שורות 8-13.

הוא נשאל מה סכום שכ"ט המוסכם בעל פה, תשובתו הייתה ששכ"ט המוסכם בעל פה הינו 20,000 ₪, ראה עמוד 4 שורה 8 לפרוטוקול.

הוא נשאל מול מי עשה את הסכם שכ"ט זה, תשובתו הייתה מול המנוח ולואיס, ראה עמוד 4 לפרוטוקול שורה 10.

הוא נשאל מי משניהם התחייב לשלם שכ"ט, הוא ענה "המנוח , מי שיזם את עניין זה המנוח, הוא הגיע למשרדי. אני לא הכרתי אף אחד מהיורשים ...." ראה עמוד 4 שורה 12.

הוא נשאל אם קיבל על חשבון שכ"ט ותשובתו הייתה שלא קיבל אגורה אחת מהמנוח.

אחריו העיד מר אליאס נסייר, בין יתר דבריו הוא טען שהוא חי עם אביו מעל 52 שנה, וכי יש סכסוך בין האחים , הוא טען שידוע לו שהמנוח לא חייב לתובע פרוטה כי בחיים שלו לא היה חייב לאף אחד. בעמוד 6 שורה 19 אומר העד "אתה עשית קומבינה עם אבי. אבי היה בן 81 במותו",

אך במקום אחר טוען העד שהמנוח לא חייב פרוטה אחת לתובע וכשנשאל איך ידע שהרי היה סכסוך, סתר את עצמו ואמר הפעם שלא היה סכסוך, עמוד 6 שורה 29 לפרוטוקול.

4.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם, שניהם חזרו על אותן טענות, הוא טען שרק נודע לו שיש כספים בבנק לאומי הוא ביקש לשמר את המצב כדי לייחד כספים דרך הטלת עיקול כדי שיוכל להיפרע מהם לכשיינתן פסק דין לטובתו. הוא טוען שצורפו ראיות מהימנות והוא מבקש להשאיר את צו העיקול על כנו. מצד שני המשיב – הנתבע סיכם את טענותיו וטען שיש לבטל את העיקול כי התובע לא הצביע על ראיות מהימנות ושבתביעה לא תבע את כל היורשים אלא רק את העיזבון והדבר עלול לפגוע בכיסיהם של היורשים. הוא טוען גם שלאחר החקירה הוטל ספק בצדקת התביעה ועל כן יש לבטל את העיקול נגד העיזבון.

5.לאחר שעיינתי בתיק ובדברי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שאכן התובע ייצג את המנוח בכמה ענייניים וכמובן בשל כך מגיע לו שכ"ט, אלא שכאן נתבע שכ"ט בסך של כ- 29,000 ₪, כאשר לבקשה להטלת עיקול לא צורף הסכם שכ"ט כזה , אלא צורפו פרוטוקולים של התדיינויות שלטענת התובע ייצג בהם את המנוח. כמובן מתוכם לא ניתן ללמוד על גובה שכ"ט המגיע לתובע מהנתבע.

ראוי לציין שהתובע הגיש את התביעה נגד עיזבון המנוח ולא פירט מי הם יורשי המנוח כדי שניתן יהיה להעביר העתק מבקשת צו העיקול וזה פגם היורד לשורשו של העניין ויש בו בכדי להביא פקיעתו של צו העיקול, שהרי המנוח נפטר והתובע תובע את עזבונו ולא די לציין שהתביעה היא באמצעות אשתו ויורשיו החוקיים ורק למסור ליורשים צו העיקול בלי לצרפם כמשיבים בבקשה, וגם בלי לפרט שם אשתו ות.ז. שלה ושמות היורשים ופרטי הזיהוי שלהם, שהרי יוצא שהם אינם יכולים להתגונן ולהדוף את הבקשה להטלת עיקולים ובכך יש פגיעה אנושה בזכות הקניין שלהם בתור יורשים עתידיים .

למעלה מן הנדרש, עולה שלא צורף הסכם שכ"ט וכאמור לעיל לא צורפו היורשים ולא ניתן להם יומם בבית המשפט והיום תלוי ועומד הליך של צו קיום צוואה והתנגדות לקיום הצוואה והצדדים נמצאים בפני התדיינות עתידה כך שהכסף בבנק לאומי ימשיך להיות מונח כאבן שאין לה הופכין עד אשר יוכרע עניין הירושה ועל כן גם החשש מהכבדה על ביצוע פסק דין אם לא יינתן צו העיקול או לא יישאר צו העיקול, אין לו על מה לסמוך וניתן תמיד עם קבלת צו הירושה לבקש להטיל עיקול מחדש עם שינוי הנסיבות תוך פירוט שמות היורשים, שהרי התובע עצמו ממשיך לייצג אחד הצדדים בפני רשם הירושות.

6.סוף דבר, ומשקבעתי שהוטל ספק בצדיקת התביעה ושהבקשה להטלת עיקול הייתה פגומה, באי צירוף היורשים ומאחר וקבעתי שלא קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין כי טרם ניתן צו ירושה, אני מבטל את צו העיקול.