זועבי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית בת 60 ימים, שניתנה בגין אחריותו של המבקש לתאונת דרכים, שגרמה לנזק בלבד.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טענה כי המבקש עשה כל שביכולתו על מנת לטפל ברכבו ולמנוע תקלות, ובכלל זה טיפול מקיף, שכלל טיפול בבלמים בחודש נובמבר. במהלך הנסיעה הבחין באופן פתאומי כי הבלמים אינם מגיבים, על כן עצר רכבו בשול הדרך, ובעצת המכונאי יצא לקנות שמן בלמים בתחנת דלק סמוכה. כששב למקום ראה כי המשאית התדרדרה. לגרסתו, נשארו ברכב שני פועלים, ועל כן הרכב לא הופקר. לטעמה, אין ראיות לכאורה להוכחת אחריותו של המבקש לאירוע, והוא עצמו איננו נהג מסוכן. עוד טענה כי החלטת הקצין הפוסל הינה בטלה מעיקרה, משום שלא שקל פסילה לתקופה קצרה מ-60 יום. בנוסף, המבקש זקוק לרשיונו לצרכי פרנסתו, הוא נשוי ואב ל-6 קטינות.

המשיבה טענה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה וקיים יסוד להניח שיוגש נגדו כתב אישום. לטענתה, נורת אזהרה פעלה ואין מדובר באירוע פתאומי. ברכב נמצאו ליקויים חמורים. אחריותו של המבקש כנהג רכב כבד הינה אחריות מוגברת. המבקש נוהג משנת 1994 ולחובתו 47 הרשעות קודמות.

דיון והכרעה

עיינתי בתיק החקירה ואני מוצאת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה. מבדיקת הרכב עולה כי דלקה נורית אזהרה ביחס לאי תקינות הבלמים, ולמרות זאת, נהג המבקש ברכב. המבקש הכחיש זאת בחקירתו. מכל מקום, לאחר שעצר המבקש את הרכב בשול הדרך, לא נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע התדרדרות המשאית, מה שבפועל אכן התרחש.

השאלה אם שני הפועלים היו בעת התאונה בתוך הרכב או לצידו, אינה מעלה ואינה מורידה, לפחות בשלב זה. המבקש איננו טוען כי מי מהשניים נותר ברכב כאחראי עליו, ואף השניים אינם טוענים זאת. אחד מהם כלל איננו מורשה לנהיגה.

המבקש השאיר את המשאית בשול הדרך, כאשר ידע היטב שהבלמים אינם תקינים, ובכלל זה בלם החניה. המבקש לא עיגן את גלגלי המשאית במעצורים.

במצב זה, זמן קצר לאחר שעזב את הרכב, החל הרכב להתדרדר לאחור ולשמאל, כך שהרכב חצה את כל הכביש בכיוון נסיעת המבקש, עלה על שטח ההפרדה הבנוי וחצה גם את שני הנתיבים הנגדיים, עד שפגע במעקה הבטיחות שהביא לעצירת הרכב.

אך בנס לא נפגע איש מהתרחשות זו. המסוכנות הנובעת ממחדליו של המבקש ברורה ונראה שאין צורך להכביר מילים ביחס אליה.

המבקש הורשה לנהיגה בטרקטור בשנת 1991, ולדרגותB ו-1 C בשנת 1994. מאז צבר לחובתו 47 הרשעות קודמות, עברו מחזק את מסוכנותו.

במהלך השימוע הוסברה למבקש מהות האשמה המיוחסת לו, נשמעו דברי המבקש והחלטת הקצין הפוסל נומקה כנדרש. בנסיבות אלה, אני סבורה שהשימוע נערך כדין.

לא זו אף זו, אני סבורה שהחלטת הקצין הפוסל נכונה ומוצדקת לגופה. על אף הקושי והנזק שעלולים להגרם למבקש כתוצאה מפסילת רשיונו, האינטרס הציבורי מצדיק תקופת צינון בת 60 יום.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: