זועבי נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בצפת
3869-07-10
25.7.2010
בפני :
דלית שרון-גרין

- נגד -
:
באהר זועבי באמצעות ב"כ עו"ד ענאן דאהר
:
מדינת ישראל
החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט

החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט בגין שני דו"חות. האחד, דו"ח מס' 101880762 מיום 4.10.08 (להלן "הדו"ח הראשון"), שעניינו שימוש בטלפון בעת שהרכב נע והשני, דו"ח מ' 1243136205, שעניינו אי ציות לתמרור ב-2 (להלן "הדו"ח השני").

המבקש טוען בבקשתו, הנתמכת בתצהיר, כי שלח בגין שני הדו"חות הנ"ל בקשה להשפט במסגרת המועדים, הקבועים בחוק. כמו כן, הוסיף המבקש אישורי משלוח דברי הדואר, עליהם מוטבעים תאריכי משלוח הדו"חות הנ"ל, בהתאמה. אולם, לטענתו של המבקש "עד ליום כתיבת שורות אלו לא קיבל לידיו כל הזמנה לדין".

עוד מוסיף, המבקש כי גילה במפתיע, שנרשמו לחובתו נקודות במשרד הרישוי בגין העבירות נשוא הדו"חות הנ"ל.

התביעה, מצדה, מסכימה לבקשה בהתייחסה למסמכים שצורפו בבקשה באופן כללי ביותר.

אף אם אקבל את קיומם של אישורי המשלוח, כשייכים לבקשה להשפט במסגרת המועדים, הקבועים לכך בחוק, כפי שנטען בבקשה, אינני יכולה לקבל את השתהותו של המבקש בבירור גורלן של בקשותיו להשפט.

הבקשה בגין הדו"ח הראשון נשלחה למטה הארצי, ביום 25.11.08 ועד שליחת בקשה זו (למעלה משנה וחצי ממשלוח הבקשה להשפט) לא נקט המבקש ולו בצעד מינימלי לשם בירור גורלה של בקשתו להשפט.

באשר לבקשתו להשפט בגין הדו"ח השני, שנשלחה, לטענת המבקש, ביום 13.2.07 - עברו כשלוש שנים וחצי מבלי שהמבקש ערך ברור כלשהו בעניינו של דו"ח זה.

לא למותר לציין כי המבקש אינו מציין בבקשתו כל נימוק, המצדיק שיהוי ארוך זה (ראו לעניין השיהוי רע"פ 4557/08 משה בן זכאי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.11.08).

ראוי להדגיש, כי כאשר ביהמ"ש משתמש בסמכותו להאריך את המועד להגשת בקשה להשפט, עפ"י לשון ס' 230 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982, עליו לעשות זאת "מנימוקים שירשמו" ועל נימוקים אלה להיות כבדי משקל, ככל שחל שיהוי גדול יותר (ע"פ 15004-10-09 בסט קאר חברה לשירותי רכב בעמ' נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו), 2009 פס' 30). ואולם, מתוכן הבקשה עולה כי הנזק שנגרם למבקש הנו צבירת נקודות לחובתו במשרד הרישוי עפ"י שיטת הניקוד וזהו אינו נימוק בעל משקל, המצדיק מתן הארכה להשפט (ראו לעניין זה ב"ש (מחוזי – נצ') 868/09 מוניץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 2009).

למרות שהמבקש הניח תשתית ראייתית לכך ששלח בקשות להשפט בגין שני הדו"חות הנ"ל, אי נקיטת כל פעולה מצידו לשם בירור גורלן של בקשות אלו במשך זמן רב הנו מחדלו שלו ואין לו אלא להלין על עצמו. כמו כן, צבירתן של נקודות חובה במשרד הרישוי איננה מהווה נימוק בעל משקל, המצדיק את קבלת הבקשה, ככלל, ובשיהוי כה רב בפרט.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן הארכה להגשת בקשה להשפט.

ניתנה היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>