זועבי נ' חברה לביטוח בעמ

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפיצויים).

הצדדים הסכימו כי שאלת החבות תוכרע תחילה, ובמידת הצורך יידרש ביהמ"ש גם לשאלת הנזק.

ואלה טענות התובע:

התובע הינו נהג משאית.

ביום 25.6.06 הגיע עם משאיתו למסוף התבור שבמגדל העמק, על מנת להחנות את העגלה של המשאית. לאחר ששחרר את העגלה מהמשאית, עלה התובע לקבינה כדי להמשיך בנסיעה לביתו. לדבריו, הקרקע במסוף הייתה מוצפת בשמן וסולר. על כן, כשהתובע עלה במדרגות הקבינה, החליקה רגלו כתוצאה משאריות השמן והסולר שהיו על סוליות נעליו.

תוך כדי ההחלקה, נתלה התובע על ידית הקבינה של המשאית בעזרת יד ימין, וכתוצאה מכך נפגע ביד.

התובע טוען, כי התרחשות זו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים.

טענות הנתבעת:

הנתבעת הכחישה את כל פרטי התביעה הנטענים, לרבות אופן התרחשות התאונה. כן טענה כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

לחלופין טענה, כי אם נפגע התובע, הרי שנפגע באופן שונה לחלוטין מהנטען בתיק זה.

עוד הוסיפה וטענה לחילופין, כי התאונה אירעה שלא עקב "שימוש ברכב מנועי", אלא במהלך פעולת פריקה וטעינה של מטען מרכבו, כשהרכב עומד.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהונחו לפניי, דעתי היא כי אף אם יש לקבל כי התובע אכן נפל ונחבל כאשר עלה לרכב, הרי שאין עסקינן בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים. זאת, שכן לא הוכח כי עלייתו לרכב נעשתה לצרכי נסיעה, ועל כן יש לדחות את התביעה.

אנמק קביעתי.

הנטל הוא על התובע להוכיח כי התאונה ארעה כמתואר על ידו, היינו, כי בזמן עלייתו למשאית החליק ונפל. כמו כן, עליו להוכיח כי עלייתו לרכב נעשתה תוך כוונה לנסוע.

במסגרת רע"א 8548/96 פדידה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא (3) 825 נדרש בית המשפט לנושא השימוש ברכב למטרת תעבורה. באותו עניין לא הייתה מחלוקת עובדתית כי הנהג נפל ממדרגות המשאית, לאחר שנכנס אליה לצורך הוצאת מצית. בית המשפט קובע שם כי :

"פעולה של עלייה לרכב או ירידה ממנו היא אחד משימושי הלוואי התעבורתיים. כדי שפעולה זו תיחשב לשימוש ברכב למטרות תחבורה, תנאי הוא שהיא תהיה קשורה בעשיית שימוש ברכב למטרות תעבורתיות. מכאן, שלא כל פגיעה בתאונה בעת עלייה לרכב או ירידה ממנו תיחשב לתאונת דרכים. כדי לקבוע אם בתאונת דרכים עסקינן, נדרשת הקביעה לאילו מטרות היו העלייה לרכב או הירידה ממנו".

(שם, פסקה 6).

עדות התובע הינה עדות יחידה, כמשמעות מונח זה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971.