זועבי נ' איזורית גלבוע ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת" או "המועצה") לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ו/או שיהוי.

2.ברקע לבקשה זו, תביעה שהגיש מר עבד אלרחמאן זועבי (להלן: "המשיב") לחיוב המבקשת בתשלום פיצוי בגין נזקי רכוש שאירעו, לטענתו, עקב הריסת גדר הקיימת מסביב לביתו, וזאת לצורך סלילת כביש בכניסה לכפר מגוריו של המשיב. במסגרת התביעה, טוען המשיב כי סגן ראש המועצה, מר עיד סלים, מסר לידיו כתב התחייבות מטעם המועצה מיום 03.02.2001, לפיו תבנה המועצה גדר משני צידי החלקה במקום הקיר שנהרס, וזאת כנגד הסכמתו להריסת הגדר הקודמת. ברם, המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה, כך טוען המשיב, ותחת להקים גדר מסביב לחלקת המשיב, היא בנתה קיר אבן מן הצד הצפוני בלבד ובכך למעשה הותירה את רוב צידי החלקה חשופים ללא גדר. כתוצאה מכך, התנקזו מי הגשמים באזור הקיר החדש, הציפו את חצר ביתו של המשיב וחדרו עם חלוף השנים אל מתחת ליסודות ביתו, באופן שגרם לנזקים רבים וכבדים לרצפות וקירות ביתו של המשיב. בתמיכה לטענותיו, צירף המשיב לכתב תביעתו חוות דעת של שמאי אשר העריך את עלויות התיקון והשיפוץ בסך של 191,000 ₪.

תמצית טענות המבקשת

3.במקרה הנדון, המשיב עותר בתביעתו לחיוב המועצה בתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לטענתו עקב הפרת התחייבות המועצה כלפי המשיב שמצאה את ביטויה בכתב התחייבות שהוציא סגן ראש המועצה למשיב ביום 03.02.2001. בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח 1958, נקבע כי תקופת ההתיישנות בתביעות שאינן במקרקעין היא 7 שנים.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנות "מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה" – ובענייננו מועד בו הופקד כתב ההתחייבות בידי המשיב. לפיכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות מאותו מועד. ממועד זה ועד למועד הגשת כתב התביעה בענייננו בתאריך 01.10.2009 חלפו להן שמונה שנים ושמונה חודשים, ולכן התביעה התיישנה זה מכבר.

4.לחלופין, נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, באופן הגורם למועצה נזק ראייתי כבד ובלתי הפיך אשר מקשה עליה להוכיח טענותיה ומקפח באופן ממשי את יכולתה להתגונן נגד התביעה. לטענת המבקשת, יש לראות את התובע כמי שזנח, הלכה למעשה, את טענותיו ואת זכות תביעתו. ולכן גם אם ייקבע, כי התביעה לא התיישנה, יש להורות על דחייתה מחמת שיהוי כבד בהגשתה בהתאם להוראת סעיף 27 לחוק ההתיישנות.

תמצית טענות המשיב

5.המשיב מתנגד בתגובתו לבקשה וטוען, כי כתב ההתחייבות אשר ניתן לו ע"י סגן ראש המועצה אינו נוקב בתאריך מדויק לתחילת ביצוע עבודות בניית הגדר ואף לא מועד ספציפי לסיומן. מכיוון שכך, ניתן לייחס ללשון כתב ההתחייבות, כך לטענת המשיב, פרשנות רחבה באשר למועד קיום ההתחייבות מצד המועצה לביצוע עבודות בניית הגדר. המשיב מבקש לקבוע, כי תקופת התיישנות התביעה נמנית מהיום בו הפרה המועצה את התחייבותה לבניית הגדר. לשיטתו, העבודות יכולות היו להתבצע לכל המאוחר כשנה וחצי עד שנתיים ממועד הוצאת כתב ההתחייבות. לפיכך, עד למועד הגשת התביעה טרם חלו 7 שנים.

6.עוד טוען המשיב, כי תביעתו בעיקרה נזיקית ומתבססת על עוולות הרשלנות והפרת חובות חקוקות הקבועות בפקודת הנזיקין, כאשר יסוד הנזק הינו רכיב מרכיבי עילת התביעה. בהתאם להוראת סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין, היום בו נולדה עילת התביעה, הוא יום התגלות הנזק. ובאם לא נתגלה, תתיישן התביעה אם לא הוגשה תוך 10 שנים ממועד אירוע הנזק. במקרה הנדון, עילת התביעה משתכללת עם גילוי הנזקים נשוא התובענה, ואלה התגלו מספר שנים לאחר הריסת הגדר ע"י המועצה ולאחר מסירת כתב ההתחייבות למשיב, ולכן בהתאם להוראת סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין טרם התיישנה התביעה הנדונה.

7.על יסוד האמור, עותר המשיב לדחיית הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

דיון ומסקנות

8.העיקרון המנחה הוא, כי בירור המחלוקת שבין הצדדים לגופה עדיפה על מחיקת או דחיית התובענה לפני בירורה הענייני. בתי המשפט נוהגים בזהירות יתירה במתן החלטה הדוחה את התביעה על הסף ואשר מסיימת בכך את הבירור המשפטי כבר בשלב המקדמי. יחד עם זאת תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") אינן תיאורטיות בלבד, אלא מקנות הן לבית המשפט סמכות לסלק על הסף הליכים אשר ניכר בהם, על פניו, כי אם יתבררו עד תום לא יזכו את מגישם בסעד המבוקש.

9.בע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1)577 , בעמוד 584, התייחס כבוד השופט א' ריבלין לסוגיה וקבע כדלקמן:

”אכן ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי- המשפט כזכות יסוד, אשר בית המשפט אמור להגן עליה, כמו על זכויות אחרות (ע"א 6805/99) תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5), 433, ע"א לוין נ' לוין, פ"ד מח(2),862)".

10.תפקידם של בתי-המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד אלא מטעמים כבדי משקל (ראה: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"נ נ' קליל תעשיות בע"מ , פ"ד נא (3), 577).

11.בית המשפט ידחה התביעה על הסף רק אם יגיע למסקנה, כי בהנחה שכל האמור בכתב התביעה יוכח, עדיין לא תקום לתובע עילת תביעה.

12.המקרים בהם בית המשפט נוטה יותר לקבל בקשות לדחיות על הסף הם אלה שמוגשות בגין סיבה חיצונית לכתב התביעה עצמו, וכוונתי לסיבות כמו התיישנות או מעשה בית דין, כפי שנקבע בע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ. עירית הררצליה בו התייחסה כבוד השופטת פרוקצ'ה לסוגיה זו וקבעה:

"התיישנות תביעה משמשת נימוק עיקרי לדחיית תביעה על הסף (זוסמן, שם, פסקה 337 עמ' 418; ע"א 4600/91 מוסקוביץ ע נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פ"ד מח(3) 455 (פסקה 4) (1994); ע"א 9737/05 טריגוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], ניתן ביום 23.08.07), פסקה 5 לפסק הדין; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 10, 2009), עמ' 178). בהתקיים התיישנות, אין עוד תוחלת לתביעה, ודינה להידחות על הסף תוך הצבת מחסום בפני הגשתה שוב" (אתר נבו – עמוד 14 לפסק הדין).

13.על מנת להכריע בבקשה שבפניי יש מקום להידרש לשאלה מהו המועד ממנו יש לחשב את תקופת ההתיישנות? מהי תקופת ההתיישנות? והאם קיימות נסיבות המצדיקות את התמשכות תקופת ההתיישנות מכוח אחד החריגים המנויים בחוק.