זועבי ואח' נ' מגדוב ואח'

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשים, בהעדר הופעה מטעמם לדיון שהתנהל ביום 22.11.02 וכן בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

2. הבקשה נוגעת לתביעה שהגישו המשיבים כנגד המבקשים בבית המשפט לתביעות קטנות (תק 1283/02), וזאת בגין הנזקים שנגרמו לרכבם, לטענתם, עת התנגש ברכב המבקשים.

3.לטענת המבקשים, הם לא הוזמנו לדיון שהתקיים ביום 22.11.02 ולא ידעו על קיומו של פסק הדין שניתן כנגדם באותו יום (להלן: "פסק הדין"). אודות פסק הדין והדיון הנ"ל נודע להם, לראשונה, ימים ספורים לפני הגשת הבקשה, (הבקשה הוגשה ביום 25.3.09) וזאת בעקבות הליכי ההוצאה לפועל שהתנהלו כנגדם. המבקשים טענו, כי קיים טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה שכן הם "לא התעניינו" בתביעה שהגישו המשיבים כנגדם משום שהאחריות לפצות את המשיבים בגין הנזקים שנגרמו להם, מוטלת על כתפי חברת הביטוח והיא זו שאמורה לטפל בתביעה שהוגשה נגדם. המבקשים הוסיפו וטענו, כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, וגם לאור מגמת הפסיקה לאפשר לבעלי הדין למצות את יומם בבית המשפט, מה גם לטענתם, קבלת הבקשה לא תגרום כל נזק למשיבים. עוד טענו, כי דין התביעה כנגד המבקשת מס' 1 להידחות, שכן המבקש מס' 2 הינו המחזיק והמשתמש ברכב נשוא התביעה.

4.מנגד טענו המשיבים, כי דין הבקשה להידחות, שכן לטענתם, המבקשים זומנו כדין לישיבה שהתקיימה ביום 22.11.02 כפי שאף צוין בפסק הדין. מה גם, פסק הדין נמסר למבקשים וכשנמנעו מלבצעו, נפתח נגדם תיק הוצאה לפועל – תיק מס' 08-02365-07-1 כשלמבקשת מס' 1 נשלחה האזהרה כבר ביום 9.3.07 ישירות מלשכת ההוצאה לפועל, ולמבקש מס' 2, האזהרה נמסרה במסירה אישית. עוד טענו המשיבים, כי ביום 28.9.08 הוטל עיקול על משכורתה של המבקשת מס' 1 וביום 22.12.08 מומש העיקול והועבר תשלום ראשון בסך של 3,000 ₪ כשבהמשך הועבר סכום זהה בכל חודש עד שסולק מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל והתיק נסגר. עוד טענו המשיבים, כי יש לדחות טענות המבקשים ככל שהן נוגעות למבקשת מס' 1 וזאת משום שלא צורף תצהירה לבקשה. המשיבים הוסיפו וטענו, כי אין כל מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק שכן לא נפל כל פגם בהליך המצאת ההזמנה לדיון.

דיון

5. בהתאם לתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז–1976, יש להגיש את הבקשה לביטול פסק דין תוך 7 ימים מיום המצאתו למבקש הביטול.

פסק הדין שבפנינו ניתן ביום 22.11.02.

לטענת המבקשים, נודע להם אודות פסק הדין ימים ספורים עובר להגשת הבקשה (מרץ 2009).

עיון במסמכים שצורפו לתגובת המשיבים מלמד, כי כנגד המבקשים אכן נפתח תיק הוצאה לפועל כשלמבקשת מס' 1 הומצאה האזהרה כבר ביום 9.3.07 (ראה נספח ב'1 לתגובת המשיבים) ולמבקש מס' 2, הומצאה ביום 8.1.09 כפי שגם עולה מתצהירו של גולאן יוסף אשר ביצע את המסירה האישית מטעם המשיבים (ראה נספח ב'2 לתגובת המשיבים). מה גם, עיון בדף החשבון שצורף לתגובת המשיבים, מלמד, כי כבר מיום 22.12.08 הועברו תשלומים לתיק ההוצאה לפועל, מידי חודש כאשר התשלום האחרון בוצע ביום 25.3.09.

לפיכך, ומהתשתית הראייתית שהוצגה בפניי, עולה, כי המבקשים ידעו על קיומו של פסק הדין לכל המאוחר בחודש דצמבר 2008. חרף זאת, הגישו בקשתם לביטול פסק הדין רק בחודש מרץ 2009 מבלי להצביע על נימוק המצדיק איחור בהגשת הבקשה.

מדובר באיחור ניכר בהגשת הבקשה כאשר המבקשים לא הצביעו על טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול. יצוין עוד כי המבקש 2 הורשע בבית משפט לתעבורה בגין התאונה נשוא התביעה, מכאן שגם סיכויי ההגנה הינם קלושים.

לאור האמור ובהעדר טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הגשת בקשת הביטול, דין הבקשה להידחות.

6.לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה ומחייבת את המבקשים בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪ + מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ד שבט תש"ע, 29 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: