פלוני נ' פלוני

תיק זה הועבר נוכח הקצאת תיקים מחודשת למותב אחר, אולם נוכח שהודעתי כי תינתן על ידי החלטה בתיק ע"פ סע' 27א לתקנות - להלן החלטתי. בקשות נוספות/אחרות, יועברו לכב' המותב המטפל בתיק נכון למועד זה.

1. בתיק טענת החייב בבקשת "פרעתי", בעניינה נקבע כי תינתן החלטה עצמאית לפי סעיף 27א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 (להלן: "התקנות").

כותרתו של הסעיף "הגשת בקשה לפי סעיפים 19, 25, 48 או 58 ודיון בה", הקובעת כדלקמן : "הגשת בקשה לפי סעיפים, 19, 25, 48 או 58 לחוק יהיו בדרך הקבועה בפרק כ" לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, ואולם, רשם ההוצאה לפועל, רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה מבלי שקיים דיון".

לאחר שעיינתי עיון רב בכתבי הטענות, בנימוקי הצדדים ובאסמכתאות שהוצגו לפניי, ובשל שמתן החלטה זו תועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, להלן החלטתי נוכח שגדר המחלוקת התחדדה ומוקדה. 

2. הקדמה:

כידוע, נטל השכנוע בטענת פרעתי, על פי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ, קבוע ומוטל תמיד על החייב. מדובר בנטל ראשוני והוא אינו עובר אל הזוכה לעולם, מכיוון שהמוציא מחברו עליו נטל הראיה (ראו רע"א 3149/06 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ" קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ ([פורסם בנבו], 1.11.2006); דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית (2011), 269  (להלן: "בר-אופיר"). במהלך הדיון יכול לעבור אל הזוכה, הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור, "זאת כאשר החייב מביא למשל מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו. ולנוכח מצב דברים כזה, צריך הזוכה להראות כי פני הדברים שונים ממה שהם נראים על פי טענת החייב" (בר-אופיר, עמ" 269). אך חשוב לזכור כי גם במצב דברים זה נטל השכנוע העיקרי הראשוני מוטל על כתפי החייב, ובמה דברים אמורים? אם בסוף הדיון עדיין נשאר ספק באשר לביצוע או אי-ביצוע פסק הדין, או כאשר כפות המאזניים באשר לעובדות הן מעוינות, מוכרע הדין לרעת הצד שעליו מוטל נטל השכנוע, קרי, החייב במקרה של טענת פרעתי. (ראו רע"א 5438/09, גרוסמן נ" אסלן, פורסם בנבו, 19.5.09).

3. כאמור, עניינה של טענת החייב בבקשה לקזז חיובים מחוב המזונות.

מן המפורסמות כי "הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 האמור, אולם ההלכה הפסוקה קבעה כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן לטעון ולהוכיח גם טענת קיזוז. יחד עם זאת, הקביעה האמורה מוגבלת רק לזכות קיזוז קיימת, במאובחן מזכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, אשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שהמדובר בזכות חלוטה שאין הזוכה יכול לטעון כנגדה. להבדיל, זכות קיזוז נטענת הינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת שבירורה חורג מגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל הדן בבקשה בטענת "פרעתי" (רע"א 9120/07 ישראלה רוזנצוויג ואח" נ" אהרון חיים ואח" (מאגר נבו, 2008))" (עש"א (ת"א) 1874-08 קשת ניקוי יבש בע"מ נ" אומגה טיפולי טקסטיל תעשייתיים (1978) בע"מ (ניתן ביום 19/09/10. פורסם באתר נבו).

5. יובהר כי בפס"ד מיום 26/04/2015 קבע ביהמ"ש הנכבד כי על החייב לשלם מזונות משקמים לזוכה בסך של 5,000 ש"ח כ"ח למשך 18 חודשים, סה"כ 90,000 ש"ח.