זוטא נ' בן ארי ואח'

החלטה

בפניי בקשת המערער לפטור מהפקדת ערבון.

הבקשה

1.הבקשה דנן מוגשת במסגרת בקשת רשות ערעור שמגיש המבקש (המשיב בהחלטה נשוא הבר"ע) על החלטת כב' השופט ורבנר בבית משפט השלום בחיפה, מיום 16.8.11, אשר ניתנה במסגרת בקשת המשיבים 2 ו-3 (המבקשים בהחלטה נשוא הבר"ע), להורות על עיכוב ביצוען של שתי החלטות אשר ניתנו על ידי כב' סגן הנשיא, השופט וגנר מיום 14.7.11 והחלטת כב' השופטת ברסלב מיום 1.8.11 ולפיהן על המשיב 1 להעביר מכספי הפקדון שהוא מחזיק בסך של 570,000 ש"ח (המהווים יתרת התמורה עבור הדירה שרכשו המשיבים 2 ו-3 מאת המבקש), סך של 400,00 ש"ח לידי המבקש.

בית משפט קמא קבע, בין היתר, כי צו העיכוב הזמני אשר ניתן על ידו ביום 10.11.11 יישאר בתוקף עד למתן החלטה אחרת. המבקש משיג על ההחלטה וטוען כי משמעות עיכוב הכספים הינה גרימת נזקים בלתי הפיכים למבקש.

לטענת המבקש, מחזיק המשיב מס' 1 כיום למעלה מ-570,000 ₪, השייכים למבקש ואשר הינם מעוכבים שלא כדין בשל הליכים כאלה ואחרים.

לטענת המבקש, אין חולק, כי גם אם התביעה לא תצלח וגם אם התביעה שכנגד תתקבל במלואה, עדיין יוותר סך של לא פחות מ-400,000 ₪, עליהם הוא מבקש לסמוך לעניין הפטור מהפקדת עירבון.

עוד טוען המבקש, במסגרת תצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה, כי בעקבות השתלשלות העניינים בבית משפט קמא, הוא נכנס למצב של חדלות פירעון, בשל כך שהוא מכר את הדירה, נשוא התביעה, אך התמורה שהיה עתיד לקבל בגין מכירתה, הוא לא קיבל, בהיותה מעוכבת בידיו הנאמנות של המשיב 1, בעקבות הבקשה לעיכוב, שהגישו המשיבים 2 ו-3 כאמור לעיל.

לדידו של המבקש, גם אם יידחה הערעור מטעמו, תהיה למשיבים הזכות לקזז את הסך של 6,000 ₪ אותו הוא נדרש להפקיד כעירבון, מהכספים המוחזקים אצל המשיב מס' 1.

למעשה, טוען המבקש כי במצב דברים זה, ישנם די והותר כספים לצורך כיסוי הערבון, ולו בשל טעם זה בלבד, דין בקשתו להתקבל.

המשיב מס' 1 לא הגיש תגובה לבקשה.

המשיבים 2 ו-3 הגישו תגובה מטעמם, במסגרתה טענו, כי בקשת המבקש הינה סתמית ואינה מפורטת דיה. לטענתם, המבקש לא פרט את הרכוש המצוי בבעלותו ובבעלות בני משפחתו, ואף לא הוכיח כי עשה ניסיון כלשהו לגיוס הכספים מקרוביו או מהבנק.

לטענת המשיבים, לא צרף המבקש לבקשתו כל מסמך אשר יש בו כדי לתמוך בטענותיו, למעט צו עיקול, שלושה תלושי שכר ודף פירוט תנועות אחרונות בחשבון הבנק שלו, לא הציג פירוט תנועות עדכניות נכון למועד הגשת בקשתו, ואף לא הגיש אישורים כלשהם באשר לחסכונות או פיקדונות בבנק.

המשיבים מוסיפים וטוענים, כי סיכויי הערעור נמוכים המה ועל כן יש להבטיח את הוצאותיהם בערעור על ידי הפקדת עירבון סביר.

לדידם של המשיבים, עניינם שלהם גובר, בנסיבות אלה, על פני מצוקת המבקש, כנטען על ידו.

אחר שעיינתי במסמכים אשר הוגשו על ידי המבקש ובתגובת המשיבים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הפן הנורמטיבי:

2.בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."