זוהיר חוסייני נ' הועדה המרכזית לתכנון ובניה מזרח השרון

           בקשה זו הועברה לטיפולי בעת האחרונה.

1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"א 1729-05-15 מיום 8.3.2016 במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא בתו"ב 39542-04-13 מיום 15.3.2015.

ביום 14.4.2016 הורה בית משפט זה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להחלטה אחרת.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 22.4.2013 הוגש נגד המבקש כתב אישום לבית משפט השלום, בגדרו יוחס לו ביצוע עבודות בניה ושימוש בהם, הטעונות היתר – ללא היתר, או בסטייה מהיתר, או מתכנית – עבירה לפי סעיפים 145, 204 ו-208 (כנוסחם אז) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) ותקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 (להלן: התקנות).

3. על פי כתב האישום, בחודש אפריל שנת 2013, או בסמוך למועד זה, בתחום השיפוט של המועצה המקומית זמר, במקרקעין הידועים כגוש 8658 חלקה 44 (להלן: המקרקעין), הנמצאים בתחום התכנון של הוועדה המרחבית לתכנון ובניה מזרח השרון (להלן: הוועדה) – בוצעו, עבודות ללא היתר במקרקעין, ובכללן הקמת מבנה בשטח של כ-170 מ"ר על קרקע חקלאית, בלא שניתן לכך היתר כדין. המבקש הוא האחראי לביצוע העבודות והשימוש במקרקעין האמורים, בהיותו המחזיק, או הבעלים, או המוחזק להיות בעלים במקרקעין, או אחראי על הבניה.

4. ביום 15.3.2015, במהלך שמיעת הראיות בתיק, התנגד בא כוח המבקש להעדת מפקח הבנייה ולהגשת דוח החקירה מטעמו, המשקף את הודאת המבקש במיוחס לו, וטען לפסלותה. נטען, כי טרם חקירת המבקש, המפקח לא הזהירו כדין ולא עדכנו בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין וזכות השתיקה העומדת לו. בית משפט השלום דחה את טענותיו של המבקש, לאחר ששמע את עדות המפקח בדבר נסיבות גביית ההודאה, ולאחר שסנגורו של המבקש, משיקוליו, נמנע מלהעידו במשפט, וקבע בהחלטת ביניים כי המדובר בראייה קבילה.

           בהתבסס על עדות המפקח נקבע, כי הוא קיים את חובת האזהרה ואת חובת היידוע על זכות ההיוועצות, אולם לא יידע את המבקש על זכות השתיקה. עוד נקבע כי אף שלא הוכח כי קויימה החובה לידע בדבר זכות השתיקה ואף בהנחה כי לא קויימו חובת האזהרה והיידוע על זכות ההיוועצות, הרי שדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לא נועדה לחול על מקרים כגון זה, משאין המדובר בנחקר הנתון במעצר ונעדר יכולת לתכנן בצורה מושכלת את צעדיו בחקירה מבלי להיוועץ בעורך דין. כעולה מתוך האמרה (להלן: האמרה או ההודאה), המבקש הגיע לחקירתו לאחר שתכנן את צעדיו ולאחר ייעוץ מסויים, גם אם לא היה זה ייעוץ משפטי. בהיעדר הסבר מצד המבקש או טענה שהיה אומר דברים אחרים או נמנע מלומר דברים מסויימים, המסקנה הסבירה על בסיס ההתרשמות מהראיות היא שהוא הגיע מוכן כדי למסור גרסה שלא היתה משתנה גם אלמלא הפגמים שנפלו בחקירה.

5. עוד באותו היום הרשיע בית משפט השלום את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר את דינו בהטילו עליו קנס בסך 60,000 ש"ח, או שנה וחצי מאסר תמורתו; צו הריסה על עבודות הבניה מושא כתב האישום, שאמור היה להיכנס לתוקפו ביום 15.7.2015; צו לרישום צו ההריסה בלשכת המקרקעין, גם על זכויות שאינן זכויות המבקש, וחתימה על התחייבות בסך 120,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירה על אחד מסעיפי חוק התכנון והבניה במשך שלוש שנים.