זודני נ' מוצצים ראשון לציון (2003) - שותפות מוגבלת ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים או למי מהם לפצותה בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965 כמו גם עגמת נפש שנגרמה לה עקב מעשי ומחדלי הנתבע 2 ועובדי הנתבעת 1.

לטענת התובעת היא קיבלה לידיה בחודש מרץ 2009 שובר זיכוי מן הנתבעת 1. משהבחינה כי מדובר בשובר זיכוי המוגבל בזמן, פנתה למשרד הסניף, שם הובטח לה על ידי נציגת המקום כי לזיכוי אין מגבלת זמן.

משביקשה התובעת לממש את הזיכוי במהלך חודש יולי 2010, סירבה הקופאית לעשות כן והפנתה את התובעת למנהל הסניף.

בכתב התביעה נטען כי התנהלות מנהל הסניף מאותה עת הייתה כושלת, גסת רוח ואף כללה ניבולי פה תוך פגיעה בתובעת בנוכחות לקוחות רבים שהיו בחנות באותה עת.

התובעת פנתה לנתבעת 1, הן במישרין והן באמצעות ארגון "אמון הציבור" ,אך לא נענתה.

נוכח כך הוגשה תביעה זו.

לטענת הנתבעים לא נפל בדרך התנהלותם כל רבב באשר התובעת זכתה ליחס סובלני ואדיב וכי לא היה כל מקום לאפשר לה לממש את שובר הזיכוי משפג תוקפו.

עוד נטען כי אין שחר לטענות התובעת באשר להתעלמות מפניותיה וזאת נוכח העובדה כי התלונה אשר הגיעה מ"אמון הציבור" הגיעה כשהיא לא ברורה ונשלחה בקשה לפנייה נוספת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות. טעמיי להלן.

ככל שהדבר נוגע לשובר הזיכוי, הצדק עם הנתבעים.

שובר הזיכוי, שהוצג לי במהלך הדיון, כולל תאריך תפוגה מוגדר וברור. יש לזכור כי שובר זה ניתן לתובעת במהלך חודש מרץ 2009 לשישה חודשים ולמעשה נתבקש מימושו במהלך חודש יולי 2010, דהיינו למעלה משנה לאחר מכן.

טענה התובעת כי נאמר לה על ידי נציגת הנתבעת 1 כי אין מגבלת זמן לזיכוי. לטענה זו לא נמצאה כל תמיכה עובדתית והיא עומדת בניגוד גמור לתוכן שובר הזיכוי עצמו.

נוכח כך אין התובעת זכאית להחזר בגובה שובר הזיכוי.

דומה עם זאת, כי התביעה שבפני אינה עוסקת בעיקרה בסכום הזיכוי כי אם בדרך התנהלותם של הצדדים מהרגע שהובהר לתובעת כי לא תוכל לעשות שימוש באותו שובר זיכוי.

בעניין זה , מצאתי כי נפלו פגמים בדרך התנהלותם של שני הצדדים.

מעדויות הצדדים בפני עולה כי כתבי הטענות, של שני הצדדים, אינם משקפים נכוחה את האירועים שהתרחשו בסניף הנתבעת 1 ביום 16.7.10.

התרשמתי כי הן הנתבע 2 והן התובעת לא טמנו ידם בצלחת, וכי הויכוח ביניהם עבר ממישור של ויכוח לגיטימי בנושא מימוש שובר זיכוי, לחלופת עלבונות אישיים.

יש להצטער על כך מאוד.

התובעת לא חסכה במילים כלפי הנתבע 2 ואף פנתה ללקוחות אחרים של החנות אשר אף נחשפו, ככל הנראה לשיחה הבלתי נעימה שבין התובעת לנתבע.