זובידאת מוסא נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

פסק דין

פסק דין

1.זוהי תביעה במסגרתה מבקש התובע להכיר בליקוי שמיעה ובטינטון כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותו של מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995.

2.התובע יליד 15.8.68, עבד בגננות החל מחודש 3/90 ועד שנת 2004 ומשנת 2005 עבד בסלילת כבישים.

במהלך כל עבודתו, עבד התובע בחשיפה לרעש מזיק ועובדה זו אינה שנויה במחלוקת.

3.על בסיס העובדות שפורטו לעיל, מונה ד"ר ברקו לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעמו של בית הדין וביום 11.2.11, ניתנה חוות דעתו של ד"ר ברקו לפניו עמדו מספר בדיקות שמיעה מתאריכים 22.8.06, 27.3.07, 21.6.07 ומיום 4.2.10.

לפי חוות דעתו של ד"ר ברקו "עיון בבירורים השמיעתיים שעבר מראה שבכל בדיקות השמיעה לא היה עקבי, בלשון המעטה, גם לא בבדיקה האחרונה שעשה ביום 4.2.10 ברמב"ם. חוסר העקביות הוכח אובייקטיבית גם על ידי בדיקות OAE (2) ובדיקת BERA לסף. יתר על כן, בדיקות אובייקטיביות אלה מוכיחות ששמיעתו תקינה או קרוב לכך..."

ד"ר ברקו קובע חד משמעית, כי למרות כל בדיקות השמיעה שביצע התובע לרבות אותן בדיקות אובייקטיביות של BERA ו- OAE לא עומדת לרשותו בדיקת שמיעה אמינה והבדיקות האובייקטיביות מראות ששמיעתו של התובע תקינה או קרוב לתקינה.

ד"ר ברקו קובע חד משמעית כי לא עמדה בפניו כל בדיקת שמיעה אמינה ולכן הוא לא יכול לקבוע קשר סיבתי רפואי בין ליקוי השמיעה לבין חשיפתו של התובע לרעש מזיק בעבודה.

עוד עולה מחוות דעתו של ד"ר ברקו, כי הבדיקה מיום 27.3.07, שבוצעה במכון "גל" העלתה, כי תגובותיו של התובע לא היו עקביות והועלה חשד לאגרווציה.

4.אם לאחר כל זאת לא היה ברור למי מהצדדים שד"ר ברקו קבע באופן חד משמעי שהתובע נשלח מספר פעמים לבצע בדיקות שמיעה אובייקטיביות אך בכל אותן פעמים נמצא כלא אמין ולכן לא עמדה בפני המומחה כל בדיקת שמיעה שיכולה לבסס קשר סיבתי בין ליקוי שמיעה לבין חשיפה לרעש מזיק, הרי שהדברים הובהרו על ידי ד"ר ברקו "ברחל בתך הקטנה" במסגרת התשובות שהוא נתן על שאלות ההבהרה עת שרשם ביום 22.5.11, כדלקמן:

"במקום להשתמש במילים אגרבציה או חוסר אמינות העדפתי להשתמש בתיאור של חוסר עקביות, בלשון המעטה...

...

חוסר העקביות וחוסר האמינות – הכוונה היא לבדיקות השמיעה."

5.לו היה מדובר במקרה בו אדם נשלח לבצע בדיקה רפואית כלשהי ובסופה של הבדיקה לא היה ניתן לקבל ממצאים בשל בעיה טכנית כלשהי שאינה נובעת מהתנהלותו של אותו אדם, אזי היה מקום לבקש ממומחה בית הדין להפנות את התובע לבדיקה אובייקטיבית נוספת במקום אחר.

אך לא זה המקרה שלפנינו.

כאן מדובר בתובע שנשלח מספר פעמים לבצע בדיקות שמיעה אובייקטיביות והדגש הוא על אותן בדיקות אובייקטיביות לרבות בדיקת BERA ובדיקות OAE ובכל אותן בדיקות נמצא התובע לא אמין והמומחה של בית הדין קבע במפורש ששמיעתו טובה בהרבה מזו שהוצגה בבדיקות השמיעה.

6.בחוות הדעת של ד"ר ברקו מיום 11.2.11, ניסה המומחה בעדינות לציין את חוסר אמינותו של התובע אך לאחר שנשאל באופן מפורש בענין זה במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו, הבהיר חד משמעית, כי מדובר בחוסר אמינותו של התובע שבאה לידי ביטוי בכל אותן בדיקות שמיעה.

7.בנסיבות אלו, איננו רואים כל מקום להיעתר לבקשת ב"כ התובע ולהפנות את התובע שוב לבדיקות שמיעה וודאי אין זה מתפקידו של בית הדין להתערב בשיקולים הרפואיים של המומחה ועוד לקבוע לאיזה מכון ואיזה סוג של בדיקה להפנות את התובע.

8.בנסיבותיו של מקרה זה, אין אף כל רלוונטיות לנכות הכללית שנקבעה לתובע גם בגין ליקוי שמיעה בשיעור של 10%, שכן במסגרת תביעה זו הסוגיה שבמחלוקת היא, האם אותו ליקוי שמיעה נובע מחשיפה לרעש בעבודה או אם לאו – סוגיה זו כלל אינה רלוונטית עת קבעו לתובע נכות כללית.

9.אשר על כן, איננו רואים, בנסיבותיו של מקרה זה, כל הצדקה לחרוג מהאמור בחוות דעתו של ד"ר ברקו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה.