זהרי נ' נפש

פסק דין

עניין לנו בתביעה שעניינה הפרת חוזה למכירת מגילת אסתר שנכרת בין התובע ולנתבע. עצם כריתת החוזה אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, ואף אינם חלוקים שבמסגרת תחילת קיום החוזה התובע העביר לנתבע סך של 1,900 ₪ כמקדמה לתשלום דמי המכירה. המחלוקת בין הצדדים מתפרשת ביחס לחלק מתנאי החוזה, והאופן שבו נכשל זה מהשלמת קיום.

ברגיל היה מקום לברר מחלוקות אלה לעומקן, ואולם אין צורך לעשות כן, וזאת באשר נחה דעתי שבעקבות אי השלמת קיום החוזה בו עסקינן בא לעולם הסכם פשרה בין הצדדים, אשר מהותו הינה יישוב המחלוקת ביניהם ככל שנבעו מאי השלמת קיום החוזה המקורי; בנסיבות אלה, הסכם הפשרה עיצב מחדש את יחסיהם החוזיים של הצדדים, והחוזה המקורי כבר לא היה עוד רלבנטי.

על קיומו ומהותו במדוייק של הסכם הפשרה למדתי מעדותו של העד איתמר כהן. נתתי אמון מלא בעד זה, וזאת ממספר סיבות. ראשית, הרושם אותו השאיר היה מהימן לחלוטין. שנית, מדובר בעד שהינו נייטרלי בין הצדדים, בהיותו ידיד של שניהם, אשר תיווך ביניהם לכריתת החוזה המקורי ואף לכריתת הסכם הפשרה. שלישית, עד זה היה בקיא יותר מהצדדים באשר להסכם הפשרה, באשר הוא זה שהעביר את הצעת הפשרה מהנתבע לתובע, ושמע את קיבול התובע להסדר. ייאמר אף כי כל אחד מהצדדים אישר כי הסכם הפשרה נכרת, כאשר הנתבע תיארו באופן דומה למתואר בדברי העד, והתובע תיארו באופן שונה, אך בפער קטן.

השתכנעתי כי על פי הסדר פשרה זה היה על הנתבע להחזיר לידי התובע סך של 1500 ₪ מהמקדמה שזה העביר לו, ולא מעבר לכך. הסדר פשרה זה נכרת לאחר שהעד, בתיאום מראש עם הנתבע, הציע החזר כאמור, והתובע נתן הסכמתו לכך בפני העד. הנה כי כן, מפגש רצונות התרחש, ולו באמצעות שלוח. יודגש שוב שהסכם זה בא לעולם על רקע אי קיומו המלא של החוזה המקורי למכירת המגילה, ובכדי להסדיר את מחלוקות הצדדים שנוצרו כתוצאה מהאירוע האחרון; כך, הסכם הפשרה עיצב כאמור מחדש את יחסיהם החוזיים של הצדדים.

התברר אף כי התובע חזר בו מאוחר יותר מהסכם הפשרה. דא עקא שלחזרה זו אין תוקף מחייב, באשר ביטול הסכם על ידי צד לו אפשרי אך בעקבות הפרת הצד השני, ואילו הנתבע לא הפר את הסכם הפשרה. משכך, הסכם הפשרה שריר וקיים בין הצדדים, וכל שהתובע יוכל לתבוע הינו מכוחו בלבד.

בנסיבות אלה, ומשאין חולק שהנתבע לא החזיר ולו שקל אחד לידי התובע, הרי שיש מקום לחייב את הנתבע להשיב לתובע סך של 1500 ₪.

התובע אף תבע סך של 2,500 ₪ בגין "הוצאות, צער ועוגמת נפש" שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהתנהלות הנתבע. דא עקא, שמשהסכם הפשרה בא לעולם, אין מקום לתביעה אודות נזקים שנגרמו לתובע לפני כריתתו של הסכם הפשרה. לא זו אף זו, מדברי העד כהן השתכנעתי אף כי התובע רכש מבעוד מועד מגילת אסתר חליפית, כך שכל טענותיו אודות עוגמת נפש מאי קריאת המגילה בערב פורים אותה שנה, אין להן מקום אף לגופם של דברים.

באשר להוצאות משפט זה, סברתי כי נכון שכל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו. ביחס לנתבע הדבר מתחייב לנוכח תוצאת המשפט שהינה קבלה חלקית של התביעה. ביחס לתובע הדבר מתחייב מכך שאילו לא היה חוזר בו מהסכם הפשרה, משפט זה היה נחסך מכל וכל.

סוף דבר, הריני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,500 ₪, בצירוף הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים. העתקים יועברו לצדדים בהקדם האפשרי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: