זהבי נ' עמיר ואח'

החלטה

הרקע לבקשה

לפני בקשת התובעים (להלן: "המבקשים") לביטול החלטתי למחיקת כתב התביעה שניתנה ביום 26.12.11 בהעדר התייצבות ב"כ המבקשים.

עסקינן בתובענה כספית ע"ס 200,000 ₪ שהגישו המבקשים כנגד המשיבים בעילה של הפרת הסכם מכר שנכרת בין המבקשים למשיב 4, באשר לנכס המצוי בבאר שבע. ההסכם נערך לאחר שנוהל מו"מ בין הצדדים באמצעות המשיבים 1-3 שהינם עורכי דין, אשר כנטען התרשלו ו/או הפרו חובותיהם כנאמנים ע"פ ההסכם.

המבקשים הגישו כתב תשובה לכתב ההגנה וכן המציאו לב"כ המשיבים תצהירי תשובה לשאלון בהתאם להחלטה מיום 20.9.11.

לדיון שנקבע ליום 26.12.11 התייצב ב"כ המשיבים בלבד. ב"כ המשיבים 2+3 התקשרה במעמד הדיון לב"כ המבקשים והתברר כי עקב טעות שטעה בתום לב לא נרשם מועד הדיון ביומן המשרד ו/או ביומנו הידני של ב"כ המבקשים.

לבקשת המשיבים שנסמכה גם על הטענה לפיה המבקשים לא השיבו לבקשות המשיבים לגילוי מסמכים, ניתן במעמד הדיון פסק דין לפיו התביעה נמחקה.

המשיבים עתרו לדחיית התביעה הן בהעדר התייצבות והן בשל מחדלם של המבקשים לגילוי מסמכים. בקשת המשיבים נעתרה בחלקה וניתן על ידי פסק דין למחיקת התביעה.

טענות הצדדים

בבקשתו חזר ב"כ המבקשים על טענותיו כי נעדר מהדיון בשל מחדל שלו עצמו, אשר נבע מטעות בתום לב, וטען כי יש ליתן למבקשים את יומם בפני בית המשפט. בנוסף, טען כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובת המבקשים.

המשיבים 2+3 טענו בתגובתם כי נשלחה לב"כ המבקשים הזמנה לדיון ע"י מזכירות בית המשפט והוא קיבל את ההזמנה. לא זו אף זו, ביום 21.12.11 נשלחה לב"כ המבקשים החלטת בית המשפט בבקשת המשיבים למחיקת התובע 2 ובקשה לחייב את המבקשים להשלמת הליכי גילוי ועיון מסמכים מענה לשאלון ומתן עיון במסמכים ספציפיים והוא נדרש ליתן תגובה עד ליום 25.12.11, גם זו לא הוגשה.

בנוסף, טענו המשיבים כי התביעה הוגשה ללא מסמכים מהותיים לצורך הוכחותה.

מתגובת המשיב 1 עולה כי ההזמנה נשלחה למבקשים עם בדואר רשום עם אישור מסירה משכך אין להם להלין אלא על עצמם. בנוסף, טוען כי טרם התקבל תצהיר גילוי מסמכים בהתאם להחלטת בית המשפט זאת למרות דרישותיו החוזרות ונשנות של המשיב 1 לקבלם.

דיון והכרעה

ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד אפשרית בשני מקרים: האחד ביטול מחמת פגם שנפל בהליך מתן ההחלטה – הדוגמא השכיחה כשהיעדרותו של צד מדיון בו ניתנה ההחלטה בהעדרו, נבעה מהעדר המצאת הזימון לידיו כדין, אזי על בית המשפט לבטל את ההחלטה מחובת צדק; המקרה האחר עניינו ביטול שנתון לשיקול דעת בית המשפט, שאז יילקחו בחשבון שני שיקולים: הסיבה להיעדרות מהדיון וסיכויי ההליך אם תבוטל ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד (השוו: רע"א 7034/00 ציון צדקה נ' זאב וייל, תק-על 2001(3), 369).

בעניין דכאן, אין מדובר בביטול מחובת הצדק, ולפיכך האפשרות לבטל את פסק הדין כפופה להוכחתם ע"י המבקשים את השיקולים שפורטו לגבי ביטול שבשיקול דעת.

לעניין הסיבה להיעדרותו מן הדיון – אין חולק כי מדובר בטעות אנוש שמקורה בתום לב. להבדיל מניסיון מכוון או אפילו זלזול בביצוע חובותיו של בעל דין.

יתר על כן, ההלכות הרווחות בסוגיה זו מעדיפות את בירור התובענה לגופה, על פני סילוקה מטעמים טכניים, במיוחד מקום בו ניתן לרפא את הפגם שבמחדלו של בעל דין בפסיקת הוצאות (השוו: ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו, פ"ד מ(2) 668, ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות כלכלית בע"מ ואח', תק-על 2007(2) 2725).

לעניין סיכויי ההליך, הרי טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובת המבקשים, הנסמכים על הסכם מכר אשר כנטען הופר ע"י המשיבים.

על יסוד המקובץ אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין.