זגורי נ' א.ד. עמר בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לעיכוב הליכים בתיק זה, מטעם המבקשים, עד להכרעה בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת בה"פ 8165-02-12.

2.תיק זה נפתח בהליך של סדר דין מקוצר בגין אי תשלום דמי שכירות ע"י המבקשים, השוכרים נכס מקרקעין הידוע כחנות מס' 4 בניין 900 במרכז המסחרי בקצרין (להלן: "הנכס").

3.המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן ובמסגרתה נטען על ידם כי המשיב אינו בעל הזכויות בנכס ומשכך אינו זכאי לקבל את דמי השכירות בגין השכרתו. על פי העולה מתצהיר התמיכה של מבקש 2, הם מבקשים לשלם את דמי השכירות לבעל הנכס כפי שרשום באישור הזכויות או להפקידם בקופת בית המשפט אחרת הם שמים את כספם על קרן הצבי.

רקע עובדתי

4.עסקינן בנכס, שעל פי אישור הזכויות מטעם שיכון ופיתוח לישראל בע"מ מיום 6/7/10, מחצית הזכויות בנכס רשומות על שם סולימן פרזן ז"ל (להלן: "המנוח") והמחצית האחרת על שם זגורי עמרם.

5.עוד עולה מאישור הזכויות, כי למשרדי שיכון ופיתוח לישראל בע"מ הומצא ביום 1/6/82, הסכם בין המנוח לבין זגורי אליהו והעברת הזכויות מכוחו טרם הסתיימה.

6.המנוח, כך על פי המרצת הפתיחה, עזב את הארץ בשנת 1981 ועבר להתגורר בקנדה יחד עם ילדיו, שם נפטר ביום 5/12/02.

7.בין זגורי עמרם שהינו הבעלים הרשום של מחצית הזכויות בנכס לבין המשיב לבין מבקשת 1 נחתם הסכם שכירות ביום 22/7/09.

8.בתאריך 5/2/12 הוגשה המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי מחצית הזכויות בנכס הינם בבעלות המנוח וכי אין תוקף משפטי לעסקת מכר נחזית בין המנוח לבין המשיב. (להלן: "התביעה האחרת")

טענות הצדדים

9.לטענת המבקשים בין שתי התביעות קיימת שאלה מהותית משותפת, שאלת הזכויות בנכס שההכרעה בה במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי תביא לסילוק התביעה בתיק זה, ויעיל וראוי לעכב את ההליכים עד להכרעה כאמור.

10.המשיב טען בתגובתו כי יש מקום לדון בבקשה, אם בכלל, רק לאחר בקשת רשות להתגונן ולחילופין נטען ע"י המשיב כי הוא מסכים לדחיית הדיון בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט, שיינתן פסק דין לטובת התובע לעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד המותנה בפסק דין שיינתן בבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

11.תקנה 204 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 0להלן: "התקנות") קובעת כלהלן:

"הוגש כתב תביעה כאמור בתקנה 203, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם"

12.לשון התקנה אינה תומכת בטענת המשיב כי יש לדון ראשית בבקשת רשות להתגונן ורק לאחר מכן בבקשה לעיכוב הליכים והיא אינה מונעת העלאת טענות סף בטרם תידון בקשת רשות להתגונן, על כן סבורתני כי ניתן לדון בבקשה טרם הדיון בבקשת רשות להתגונן.

13.הבקשה לעיכוב הליכים בשל טענת "הליך תלוי ועומד" lis alibi pendens מותנית בשאלה האם המחלוקת המונחת לפני בית משפט זה צפויה להיות מוכרעת במסגרת התביעה האחרת.

14.בע"א 9/75 שיך סולימאן אל עוקבי נ' ממ"י, פ"ד כט(2) 477, נקבעה ההלכה לעניין הכלל "הליך תלוי ועומד" ולפיה את הטענה להליך תלוי ועומד יש לבסס על זהות העילות לפי מהותן והעיקר שבשתי התביעות עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית וזאת במטרה למנוע הכבדה מיותרת על בעל הדין ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט.

15.עיון בכתבי הטענות בתביעה ובתביעה האחרת מעלה כי המחלוקת המשפטית, שאלת הזכויות בנכס, שהובאה להכרעת בית המשפט המחוזי בתביעה האחרת, משליכה באופן מהותי וישיר על המחלוקת וההכרעה בתיק זה. אף לשיטתו של המשיב כאמור בתגובה, התבקש בית המשפט ליתן פסק דין לעניין הוצאות משפט ושכר טרחה שיהיה מותנה בתוצאות ההליך בתביעה האחרת. ברור והדברים מדברים בעד עצמם, כי ההכרעה בתביעה האחרת תכריע את תוצאות ההליך בתביעה דנן. במצב דברים זה, ראוי לעכב את ההליכים בתביעה עד לסיומם של ההליכים בתביעה האחרת.