זגורי נ' זגורי

החלטה

ביום 3.8.10 הגיש המבקש בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר ימנע מן המשיב לבצע דיספוזיציה כלשהי בזכויות הרשומות על שמו בדירה המצויה ברחוב העליה השניה 22 חיפה (חלקות 14-17 בגוש 10820) ("הדירה") ובו ביום ניתן על ידי בית משפט זה (כבוד השופט מ' רניאל) צו כמבוקש שהותנה בהפקדת סכום של 185,000 ₪ בקופת בית המשפט.

עילתה של הבקשה היא שביום 22.6.10 התחייב המשיב למכור למבקש את הדירה תמורת הסכום של 185,000 ₪ ("סכום התמורה") וכי לאחר מכן חזר בו המשיב וסירב לקיים את ההסכם. לאחר שניתן הצו הגיש המבקש בקשה לקיים דיון במעמד שני הצדדים, ולפי החלטת כבוד השופט א' אלייקים התקיים הדיון בפני ביום 30.8.10. בדיון זה נטלו חלק המבקש ובאי כוחו וכן המשיב בעצמו, אשר טען כי קיבל את מסמכי הבקשה רק ביום 26.8.10 וכי נדרש לו זמן להתארגן על מנת להגיש תשובה ולהיות מיוצג ע"י עו"ד.

לאור דברים אלה, ובהסכמת ב"כ המבקש נקבע הדיון להיום, תוך שאני מורה כי תשובת המשיב תוגש עד יום 6.9.10. אתמול הוגשה ע"י ב"כ המשיב בקשה לדחות את הדיון, שאותה דחיתי, ובפתח הדיון היום טען ב"כ המשיב כי לא היה סיפק בידו להגיש את התשובה במועד, והיא הוגשה הבוקר למזכירות בית המשפט, ונמסרה לב"כ המבקש דקות ספורות לפני תחילת הדיון.

שמעתי את טענות ב"כ המשיב כפי שהן משתקפות בפרוטוקול ועיינתי בטענותיו של המשיב כפי שפורטו בכתב התשובה, והגעתי למסקנה כי יש להשאיר על כנו את צו המניעה הזמני שניתן ביום 3.8.10. טעמו העיקרי של הדבר הוא שלבקשה צורף הסכם בכתב יד הנחזה להיות הסכם למכירתה של הדירה למבקש ואני מתקשה לקבל את טענתו של המשיב כי ההסכם אינו מחייב אותו, בין השאר מן הטעם שהוא לא נחתם על ידו אלא על ידי פרודתו. בקשר לכך אציין כי בדיון שהתקיים בפני ביום 30.8.10 ציין המשיב בתשובה לשאלתי כי הוא אכן התחייב למכור את הדירה אלא שבנתיים התחרט ואינו מעוניין בכך יותר. גם אם לא אזקוף לחובתו של המשיב, שלא היה מיוצגבאותו עת, את דבריו באולם בית המשפט, אין אני יכול שלא להגיע למסקנה שהמסמך שצורף כנספח א' לבקשה, היינו, זכרון הדברים שעליו היא מושתתת, ביחד עם דבריו של המשיב מהווים ראיה מהימנה לכאורה, שהיא היסוד העיקרי הנדרש לשם מתן סעד זמני לפי תקנות סדר הדין. משכך אך ברור הוא כי המבקש זכאי לכך שהצו הזמני ישאר על כנו כדי למנוע את האפשרות שהמשיב ימכור את הדירה לצד שלישי, ובכך יסכל את האפשרות שהמבקש יקבל סעד של אכיפה של ההסכם.

נותרה עוד שאלת הערובה לנזקי המשיב במקרה והתביעה תיכשל. בעניין זה טען המבקש – וטענתו נראית לי - כי חובת הפקדת מלוא סכום המכר, כפי שנקבע בהחלטה מיום 3.8.10, הינה טעות שבהיסח הדעת, וראוי להעמיד את הסכום על מה שנראה כאפשרות ריאלית של נזקים שיגרמו למשיב אם תידחה התביעה או אם יבוטל הצו ממועד מאוחר יותר מסיבה אחרת. בעניין זה לא ציין המשיב בתשובתו דבר, אולם בעת הדיון הוא טען כי מחיר הדירה הוא לפחות 250,000 ₪ ולכן סכום ההפקדה צריך לשקף את ההפרש שבין הסכום הנקוב בחוזה לבין סכום זה. המבקש השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, ולכן, בהעדר ראיה של ממש התומכת בטענתו של המשיב נראה לי כי די אם יופקד בקופת בית המשפט, כערבות לנזקי המשיב, סכום של 30,000 ₪, ובהתאם לכך אני מורה כי הגזברות תחזיר למבקש סכום של 155,000 ₪, ואילו הסכום של 30,000 ₪ יישאר מופקד להבטחת נזקי המשיב למקרה שתידחה התביעה או יבוטל צו זה.

הצו שניתן בהחלטה מיום 3.8.10 ישאר בתוקפו עד למתן פסק דין בתיק 6241-08-10 זה, או עד למתן החלטה אחרת .

המשיב ישא בשכר טרחת עורך דין של המבקש בגין בקשה זו בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, בלי קשר לתוצאות המשפט.

התיק העיקרי ייקבע בפני בהתאם ליומן.

ניתנה והודעה היום כ"ח אלול תש"ע, 07/09/2010 במעמד הנוכחים.

אלכס קיסרי, שופט

מאירה ש.

הוקלד על ידי: מאירה שיינברג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: