זגורי ואח' נ' דוד חי ואח'

החלטה

1.בין המבקשים למשיבים תלויים ועומדים בבית המשפט השלום בבאר שבע תביעה ותביעה שכנגד ביחס להסכם מיום 8.3.09 בו מכרו המבקשים למשיבים את זכויותיהם בדירה בבאר שבע.

המשיבים תבעו בראשונה את אכיפת ההסכם ותשלום פיצוי מוסכם והמבקשים בתביעה שכנגד תבעו הצהרה בדבר תוקף ביטול ההסכם, פיצוי מוסכם ופיצויי נזיקין כתוצאה מהפרות נטענות.

בין לבין, ובמקביל, החלו הליכי כינוס ביחס לדירה בגדרם של הליכי מישכון (מטעם בנק בעל משכנתא בדירה על זכויות המבקשים), מונה שם כונס נכסים והדירה נמכרה על ידו למשיבים.

כמו כן, נוהלו הליכי ביניים רבים (בשתי ערכאות) בין הצדדים.

2.לעת הזו תלויות ועומדות בבית משפט השלום התובענות ההדדיות.

בית משפט השלום הורה על הגשת הראיות בתצהירי עדויות ראשיות.

המבקשים הגישו תצהיר עדות ראשית של המבקש 1 והמשיבים ביקשו את ביהמ"ש למחוק ממנו סעיפים שונים ולהוציא חלק מנספחיו וזאת בטענה של הרחבת חזית וצירוף מסמכים שלא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים.

בהחלטה מיום 16.1.2012 נעתר בית משפט השלום (כב' השופטת מ. וולפסון) באופן חלקי לבקשה. הוא הורה על מחיקת סעיפים 45-46, סעיפים 60-67 וסעיף 70 מהתצהיר בהיותם הרחבת חזית אסורה.

כנגד כך הגישו המבקשים בקשה זו לרשות לערער.

3.לאחר שעיינתי בכתבי בית הדין, לתולדותיהם, בתצהיר המבקש 1 ובהחלטת בית משפט השלום, ולאחר שבחנתי טענות המבקשים ובתגובת המשיבים על נספחיהן – לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

על פני הדברים – סעיפי התצהיר שעל מחיקתם הורה בית משפט השלום, עניינם בטענות ובעובדות נטענות החורגות בטיבן, בנושאיהן ובעיתוי התייחסותן ממסגרת התביעה ועילותיה כפי שהוגדרו ונתחמו על ידי המבקשים בכתב התביעה.

לדוגמא, טענות כאלה ואחרות בדבר הליכי הכינוס שבהוצאה לפועל – (שניזומו על ידי הבנק הממשכן) טענות ועובדות נטענות שאין להן לכאורה שייכות כרונולוגית או עילתית למסגרת העילות החוזיות הנטענות בכתב התביעה – עילות שנוצרו על פי הנטען בכתב התביעה זמן ניכר בטרם פתח גורם אחר (הבנק) בהליכי מימוש משכון וכינוס נכסים בהוצאה לפועל.

המבקשים לא ביקשו תיקון כתב התביעה ועל כן בחינת מתאר החזית המותרת, והאסורה, תיוותר (כפי שקבע בית משפט קמא) בהתאם לכתבי הטענות כפי שהם.

4.זאת ועוד, המדבר בהחלטה דיונית שבתחום ניהול ההליך וסדריו והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים מעין אלה תהיה במשורה ובצמצום רבים.

איני מוצא כי המקרה דנן נמנה על אותם המקרים.

אוסיף כי קיים דמיון רב בין ההחלטה דנן (הוצאת סעיפים מתצהיר עדות ראשית) להחלטה דיונית לעניין פסלות שאלות המוצגות לעד בזמן מתן עדותו. החלטות מהסוג האחרון הוצאו במפורש מסוג ההחלטות שבעניינן תינתן רשות ערעור. (ר' סעיף 1 (7) לצו הרלבנטי) .

5.אשר על כן, אני מחליט לדחות את הבקשה.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בקשה זו בסכום של 5,000 ₪.

סכום זה יועבר על ידי המזכירות למשיבים מתוך הפיקדון שהופקד על ידי המבקשים.