זגדון נ' חנינה

החלטה

בפני התנגדות שהגישה המבקשת לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדה המשיבה בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה בתיק שמספרו 20-1736512-9, בגין 4 שיקים שנמשכו על חשבונה של המבקשת בבנק אוצר החייל, על סך של 6,960 ₪ כל אחד , למועדי פרעון שבין 1.7.2012 ל-1.10.2012.

על פי הנטען בתצהיר ההתנגדות, שכרה המבקשת מהמשיבה, ביום 9.10.2011 נכס ברחוב קק"ל 120 ו-122 , בבאר שבע, לשם ניהול עסק של ממכר מזון ושתייה.

ההתקשרות נעשתה, על פי הנטען בתצהיר, באמצעות בנה של המשיבה ותקופת השכירות הייתה בין התאריכים 9.10.2011 עד 9.10.2012 .

המבקשת טוענת כי במעמד החתימה על הסכם השכירות לא היה המושכר מחובר לרשת החשמל, ולפיכך לא ניתן היה לבדוק את תקינות המערכות.

לטענתה, עם חידוש אספקת החשמל התגלה כי יש ליקויים רבים במערכת החשמל במושכר וכי הציוד בנכס אינו תקין.

לטענת המבקשת הדבר אף אושר על ידי טכנאי שהגיע למקום מטעמו של זגדון, בנה של המשיבה וכי חברות הביטוח אף לא הסכימו לבטח את הנכס בשטח.

עוד נטען על ידי המבקשת כי הויטרינה המוצבת בכניסה למושכר לא היתה תקינה, שני מקררים כולל המקפיא לא עבדו, ולפיכך הודיעה למר זיגדון על סיום תקופת השכירות ומסרה לו את מפתחות המושכר בחודש 10/12.

המבקשת טוענת כי דמי השכירות בגין 3 החודשים האחרונים בהם שהתה במושכר, קוזזו כנגד הנזקים הרבים שנגרמו למבקשת לרבות חוסר האפשרות להשתמש במושכר למטרה שלשמה הושכר ובשל התיקונים הרבים שהיה עליה לבצע.

לטענתה, בנה של המשיבה נהג בחוסר תום לב ולא הודיע לרשויות המס, לרבות עירית ב"ש מי שבע וחברת החשמל, על סיום הסכם השכירות במטרה שהחשבונות יופיעו על שמה של המבקשת.

ביום 5.5.2013 התקיים בפני דיון ראשון בהתנגדות והמבקשת, שהתייצבה ללא ייצוג משפטי החלה להיחקר על תצהירה.

במהלך החקירה ביקשה המבקשת שלא להשיב עוד לשאלות עד לקבלת ייצוג משפטי ולפיכך נדחה המשך הדיון בהתנגדות ליום 2.6.2013.

ביום 2.6.2013 נמשכה חקירתה של המבקשת כאשר היא מיוצגת על ידי עו"ד אמיר דוגין.

המבקשת טענה בחקירתה כי הכירה את חוזה השכירות אך "לא סעיף סעיף", כלשונה, וכי נודע על תקופת האופציה רק לאחר שהסתיימה השכירות.

המבקשת טענה כי אינה יודעת מדוע חברת החשמל חיברה את המושכר לחשמל למרות הליקויים הרבים במתקנים הקיימים בו , וכי הפעילה את עסקה משום שהביאה ציוד משלה , אך לא יכלה לבטח את המקום.

המבקשת טענה עוד כי לא היו ברשותה כספים שיאפשרו לה לתקן את הליקויים במערכות החשמל במושכר וכי אינה זוכרת מי היא חברת הביטוח שסירבה לבטח את הנכס.

המבקשת אישרה כי נוהל משא ומתן בין הצדדים בנוגע להסכם שכירות נוסף לתקופה של חצי שנה, והשיבה כי הודיעה על רצונה לעזוב את המושכר, אמנם לא בכתב, ולא 120 ימים מראש, כאמור בהסכם.

המבקשת אישרה עוד כי השיקים שמסרה חוללו בשל העובדה שהחשבון היה מוגבל ומעוקל, וטענה כי ביקשה שלא להפקידם .

עוד אישרה המבקשת כי אחרה מספר פעמים בתשלום דמי השכירות.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב .