זברוב נ' משרד לקליטת העלייה ואח'

החלטה

בפני בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. מצאתי לפסוק על בסיס הבקשה בלבד מבלי לקבל את עמדת הפרקליטות והצד שכנגד , בהעדר נחיצות בדבר.

סוגיית הפטור מאגרה מגלמת בחובה מספר אלמנטים מצטברים שעל המבקשה להוכיחם.

לעניין זה יפים סיכומם של דברים אשר הובאו לאחרונה בפסק דינו של כ"ה בר-עם משה בהחלטתו מיום 10.11.11 ב-ת"א 35270-09-11 שוקר נ' inspecs ltd, פורסם בנבו:

"בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "... נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה". (עניין מונדז לעיל, פסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 17.1.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש " ...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות". (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות)." (שם בעמ' 3-4 לפס"ד).

במקרה זה לפנינו נראה כי לא אזדקק לשאלת יכולתה של המבקשת לשלם את האגרה כשאלה עיקרית לבחינת תנאיה המצטברים של הבקשה זאת מאחר ועיון בכתב התביעה מלמד על סיכויים קלושים,אם בכלל, הטמונים בו.

המבקשת, שאינה מיוצגת, הגישה תביעתה זו כתביעת כפל לאחר שתביעה דומה שהוגשה על ידה בביהמ"ש השלום בפ"ת נדחתה ביום 25.10.11 על ידי כ"ה חנה קיציס.

טענות המבקשת במסגרת התביעה בתיק זה ובכלל, נסבות סביב הסיבות בגינן ניתן דחה ביהמ"ש את תביעת, בצירוף טענות שיש לה כנגד המשרד לקליטת עלייה- הוא הנתבע כאן והנתבע בתביעה בפ"ת וזאת בין היתר בגין דחיית זכאותה לדירה כעולה חדשה והכרת בנה (בשמו היא פועלת) כזכאי לתעודת עולה. משביהמ"ש דחה על הסף תביעתה דנן מכמה עילות וביניהן חוסר סמכות עניינית, אין המבקשת רשאית להגיש תביעה נוספת בגין מרבית העילות שכבר נדונו ואשר ממילא חלקן ראוי לכל הפחות להדון בביהמ"ש לעניינים מנהליים כלשון סעיף 6 להחלטת ביהמ"ש דנן.

נראה לי מעיון בכתב התביעה כי יכול ועסקינן בהליכי סרק ומוטב שהמבקשת תיוועץ בעו"ד מטעם לשכת עו"ד במסגרת פרו בונו או בכל מסגרת התנדבותית אחרת.

באשר לתנאי השני הקשור במצבו הכלכלי של המבקש פטור מאגרה, אציין כי יכול ומצבה הכלכלי של המבקשת אינו שפיר ואולם אין היא מציינת מהם המאמצים,אם בכלל, שעשתה בכדי לגייס את האגרה ממקורות אחרים. האמור מצטרף לעובדה שלמבקשת מנוי לכבלים והוראת קבע כתרומה חודשית לעזר מציון, הוצאות אשר ניתן היה לתעלן לטובת האגרה בתיק.

סוף דבר, אני דוחה הבקשה לפטור מאגרה ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ב, 28 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: