זביידי עאמר נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 10/09/12 על ידי השופט שמואל יציב בתיק תת"ע 4078-03-09.

2.יצוין כי הודעת הערעור פותחת במילים הבאות: "מוגש בזה ערעור על גזר דינו של בית משפט...". אולם, לפני פרק נימוקי הערעור כתב בא כוח המערער כי : "הערעור מתייחס הן להכרעת הדין והן לחומרת העונש". נימוקי הערעור מתייחסים לראיות מעמוד 1 ועד עמוד האחרון כאשר בסעיף 29 להודעת הערעור שוב נטען כי: "העונש שהוטל עליו כבד מאוד".

3. על כן, וחרף האמור בהודעת הערעור, אדון בערער על פסק הדין, קרי, אתייחס לערעור כמופנה כנגד הכרעת הדין והיה וחלק זה ידחה אדון בערעור על גזר הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

4.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של נהיגה בשכרות משום שסירב לתת דגימת אוויר נשוף ועל כן יוחסה לו עבירה לפי סעיפים 62 (3), 64ב' (א1), 64ד' (א) ו- 39א' הכול לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

5.המערער כפר בעובדות כתב האישום ובית משפט קמא שמע את הראיות והחליט ביום 10/09/12 להרשיעו בדין.

6.בית משפט קמא שמע את הטיעונים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים כמפורט בגזר הדין, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 120 יום.

7.בית משפט קמא סקר בהכרעת דינו את העדויות שהובאו בפניו, תוך שהוא מתייחס לראיות ולמוצגים שהוגשו בפניו ובוחן את מכלול הראיות מנקודת ראותה של הערכאה הדיונית.

8.בית משפט קמא הפנה לסעיף 27 ב' (א) לפקודה שקובע חזקה כי משבוצעה עבירה ברכב, חזקה שהיא בוצעה על ידי בעל הרכב כל עוד הוא אינו סותר זאת ומוכיח כי אדם אחר נהג ברכב.

9.בית משפט קמא קבע על פי עדותו של המערער כי הרכב היה בחזקתו, באחריותו וברשותו במועד ביצוע העבירה.

10.בית משפט קמא הוסיף וקבע בעמוד 27 להכרעת הדין כי:

"גם ללא החזקה האמורה, אני קובע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הוא זה שנהג ברכב. הנאשם זוהה על פי רישיון נהיגה שפג תוקפו..."

עוד קבע בית משפט קמא כי המערער:

"... לא הביא כל עדי הגנה וזאת למרות שהעיד כי היה בתחנת המשטרה יחד עם מעבידו ואחיו התאום וכי פגש בתחנה את רס"ב גרופר שאמר לו כי לא הוא שנהג ברכב ושיביא את כל אחיו לתחנה..".

עוד ציין בית משפט קמא כי המערער לא הביא לעדות את אחיו התאום או את מעבידו שיעידו על אשר התרחש בתחנת המשטרה.

11.כאן המקום לציין כי רס"ב גרופר העיד בבית משפט קמא, ביום 03/05/11 (מעמ' 3 ואילך) ונשאל ביחס לגרסת המערער שטען כי העד גרופר, כביכול אמר לו – למערער, בנוכחות אחיו התאום ומעבידו שהוא – המערער, לא נהג ברכב ועל כך העד גרופר השיב בעמוד 5 כי לו היה אירוע כזה הדבר היה מקבל ביטוי בכתובים ואף בשורה 25 הכחיש זאת באופן מפורש; משנאמר לו כי קיימים עדים ששמעו אותו אומר כי המערער לא היה הנהג שעוכב ונהג ברכב ולכך השיב: "לא אמרתי דבר כזה".

העד גרופר אמר עוד כי המערער הציג בפניו רישיון נהיגה עם תמונה, אך רישיון הנהיגה לא היה בתוקף.