זבגלסקי נ' מדינת ישראל

החלטה

צו מזכרו של ב"כ המשיבה מתקבל ומסומן במ"ש 1

ניתנה והודעה היום י"ח תשרי תשע"א, 26/09/2010 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר, שופטת

החלטה

ביום 24.09.10 נדרש בית משפט קמא, כב' השופט ג'ורג' אמורייל, לבקשה שהגישה המשיבה להאריך מעצר ימים של העורר, אשר נעצר באותו היום ונתבקשה הארכת מעצרו למשך 5 ימים נוספים. על פי הבקשה המקורית, הוחשד העורר בביצוע פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה. בסעיף 7 לבקשה צוין כי עילת המעצר הינה מסוכנות לשלום הציבור ושיבוש הליכי חקירה.

בדיון שהתקיים באותו היום בפני בית משפט קמא, נחקר נציג היחידה החוקרת, ולאחר שהושמעו סיכומיהם של ב"כ הצדדים, החליט בית משפט קמא להאריך מעצרו של העורר עד ליום 27.09.10, עד השעה 12:00. הערר מופנה, כאמור, כנגד החלטת המעצר והשגותיו של העורר לעניין זה כוללות מספר רכיבים. כך למשל, העורר סבור כי הואיל והודה בביצוע העבירות המיוחסות לו, ואף החזיר מרבית הרכוש שנגנב ואשר היה מצוי ברשותו, כי אז ניתן לומר כי הלכה למעשה, החקירה בעניינו של העורר הסתיימה, ועל כך המשך מעצרו אינו דרוש לצורכי חקירה. עוד נטען כי מהחלטת בית משפט קמא עולה כי המעצר הנוסף נועד לצורך איתור של מעורבים פוטנציאליים נוספים, בו בזמן שההלכה הנוהגת היא כי אין להחזיק אדם במעצר כבן ערובה בשל האפשרות כי ישנם מעורבים אחרים שטרם נעצרו. טענה נוספת בפיו של העורר היא כי קיומם של חשודים נוספים, אל לו לבוא במניין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהידרשו לבקשת מעצר ימים.

הערר הוגש הבוקר, ומשנמצא כי העורר מצוי בבית המשפט, ראיתי לנכון לקבוע דיון על אתר, והינני להעריך את יכולתה של המשיבה להתארגן בפרק זמן קצר להתייצבות בדיון בערר.

בפתח הדיון היום ביקשתי כי ב"כ המשיבה יציין בכתב מה נעשה בתיק החקירה מאז ניתנה החלטת המעצר, בפרט על רקע העובדה כי בית משפט קמא בהחלטתו לעצור את העורר, ציין כי ישנן 4 פעולות חקירה לביצוע, שמתוכן 2 יכולות להיות משובשות באם העורר ישוחרר. בעקבות כך, רשם ב"כ המשיבה מזכר שסומן ע"י כ במ"ש 1.

בעייני בתיק החקירה, בדוח הסודי שהוגש לעיונו של בית משפט קמא וכן במזכר שנרשם היום במהלך הדיון, הנני בדעה כי היחידה החוקרת לא שקטה על שמריה, וכי גם חופשת סוף השבוע נוצלה לחקירה, שגם אם היקפה ונמרצותה היו שונות מאלה המקובלות בימי עבודה רגילים, עדיין אין לומר כי המעצר לא שימש לצורך ביסוס וקידום החקירה. אכן, הכלל הנקוט בידינו הוא כי אין להותיר אדם במעצר מפאת האפשרות כי ישנם מעורבים אחרים שטרם נעצרו, ועל בית המשפט הנדרש לבקשת מעצר לבחון את התשתית הראייתית כפי שהיא עולה מתיק החקירה, ביחס לאותו אדם שלגביו מוגשת בקשת המעצר. גם אם מהחלטת בית משפט קמא עשויה הייתה להתחייב מסקנה כי מעצרו נועד בין היתר, כדי לאפשר איתור של אותם חשודים, הרי שקריאה חוזרת של ההחלטה איננו מחייב בהכרח כי זוהי מסקנת הדברים וניראה יותר, כי בית המשפט ציין קיומם של מעורבים אחרים, כדי ללמד על כך שההודיה של העורר איננה חזות הכל, וייתכן בהחלט כי הודייתו בביצוע העבירות היא בבחינת מגלה טפח, אך מכסה טפחיים.

הינתן אפשרות זו, כמו גם העובדה כי אכן החשש לשיבוש חל ומתקיים לפחות ביחס ל-2 מתוך 4 הפעולות שצוינו בדוח הסודי, ומאחר ולפחות אחת הפעולות נמצאת בעיצומה, הנני בדעה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, וכי ניתן להצדיקה ולהותירה על כנה.

רשמתי בפניי הצהרת ב"כ המשיבה כי עם סיום מעצרו של העורר, שכאמור הוארך עד מחר בשעה 12:00, בדעת המשיבה להגיש הצהרת תובע, אם לא מעבר לכך.

בנסיבות אלו, ולנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי פגם או טעם אחר, המצדיק התערבות וכל שכן שינוי של החלטת המעצר כפי שניתנה ע"י בית משפט קמא.

בשולי הדברים, אבקש לציין כי גם אם ניתן היה כבר עתה, לשקול אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר, עדיין צריך היה בית המשפט להביא בגדר שיקוליו את הצהרות העורר על התמכרותו לשתייה. כאשר הצהרות אלו עשויות לחייב בחינה מדוקדקת ומשמעותית יותר של כל חלופה שתוצע, במיוחד לנוכח הסיכון לשלום הציבור, ההולך ומתעצם אל מול נטייתו של העורר לשתות לשוכרה, והדברים ברורים.

ניתנה והודעה היום י"ח תשרי תשע"א, 26/09/2010 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: