זאכארין נ' ש. פרסום שנהב בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על סך 12,609 ש"ח (לא כולל הפרשי הצמדה וריבית, או הוצאות ושכר טרחה), שהגישה הגב' חני זאכארין ("התובעת"), שהיא רעיונאית ועוסקת בכתיבה שיווקית, נגד חברת ש. פרסום שנהב בע"מ ("הנתבעת"), בגין אי תשלום שכרה עבור 4 עבודות שביצעה עבורה. התביעה הוגשה לפי סדר דין מקוצר (אם כי ספק אם היתה כשרה להתברר ככזו, נוכח העדר כל ראיה בכתב להתחייבות כלשהי של הנתבעת).

2.הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן (אם כי לא טענה בה דבר לעניין כותרת התביעה), ובה טענה, כי עבודתה של התובעת היתה באיכות גרועה, בלא עמידה בזמנים, וגרמה לה (לנתבעת) נזקים. הבקשה נתמכה בתצהיריהם של שני עובדי התובעת, האחד מנהלה שמואל שנהב, וכן עובד נוסף (שלא התייצב לדיון, ובעניין זה הסתמכה הנתבעת על תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי), וצורפו לה חליפות הודעות דוא"ל בין הצדדים (אשר מהם, כפי שטענה נכונה התובעת, לא ניתן ללמוד דבר אודות טענות הנתבעת). אעיר, כי בתצהיר עצמו לא מצאתי פירוט כלשהו אודות העבודות המסוימות הנטענות.

3.הדיון בפני התנהל באופן לא פורמאלי, ובמהלכו בחרו הצדדים, בנסיבות העניין, לבקש מביהמ"ש ליתן פסק דין, ללא נימוקים, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בהסתמך על השלמת טיעונים וכתבי הטענות.

4.כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

5."פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

6.מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

7.לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,800 ש"ח, לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה.

8.סכום זה ישולם תוך 30 יום, ואם לא ישולם, יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום. בתוך תקופת 30 הימים, לא יהיה פסק-הדין ניתן לביצוע בהוצאה לפועל.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ב, 27 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: