זאהר נ' עטשי

פסק דין

תחילתה של פרשת התביעה בעסקת מכר רכב שנערכה ביום 06.05.09 בין אחיו של התובע, מר סאפי זאהר (להלן: "סאפי"), לבין בעל מגרש מכוניות, מר חסן סעיד (להלן: "סעיד"). בין סאפי לסעיד נחתם זיכרון דברים (להלן: "ההסכם") ביום 06.05.09. על פי ההסכם, מחיר הרכב על פי ההסכם עמד על סך 158,000 ₪, כאשר סאפי שילם לסעיד סך של 100,000 ₪ כמקדמה על חשבון מחיר הרכב, בעוד סוכם שהיתרה תשולם לאחר העברת הבעלות על שם סאפי במשרד הרישוי. הרכב נמסר לאחיו של התובע עוד ביום 06.05.09 בשעה 14:40, במעמד חתימת ההסכם.

על פי ההסכם סעיד הצהיר בשם המוכר – מגרש מכוניות "ביג לסחר רכב" (להלן: "המגרש") – כי הרכב נקי מכל שעבוד, אינו מעוקל ונקי מכל חוב. עוד על פי ההסכם, סעיד התחייב לסאפי להעביר את הבעלות ברכב על שמו עד 19.05.09 ובמידה ולא תושלם העברת הבעלות, אזי סעיד יחזיר לסאפי את הסך של 100,000 ₪ ששולמו כמקדמה עבור רכישת הרכב.

התובע אינו חתום על ההסכם, אך לטענתו הוא נכח בזמן עריכת ההסכם.

טענות התובע

לאחר חתימת ההסכם, סאפי והתובע גילו כי הרכב משועבד לצד ג' וכי לא ניתן להעביר את הבעלות ברכב על שם סאפי, ולכן ביקש זה האחרון מהתובע להחזיר את הרכב לסעיד ולדרוש השבת המקדמה על סך 100,000 ₪.

התובע הודיע לסעיד כי סאפי מבקש להחזיר את הרכב ולקבל לידיו את המקדמה בחזרה, וסעיד הודיע לתובע כי לכשיגיע זה האחרון להחזיר את הרכב הם ייסעו ביחד לחדרה על מנת לפגוש צד ג' (בעל השעבוד) שמוכן להשיב את המקדמה תמורת מסירת הרכב לידיו.

התובע ניגש למגרש על מנת להחזיר את הרכב. במעמד זה, התובע פגש את הנתבע שהודיע לתובע על רצונו לרכוש את הרכב.

התובע שהכיר את הנתבע, ניסה להניא אותו מרכישת הרכב והסביר לו שהרכב משועבד ומטעם זה הינו מחזיר את הרכב למגרש, אך למרות הזהרות התובע, הנתבע התעקש לרכוש את הרכב וביקש לקבלו לידיו באופן מיידי.

התובע הודיע לנתבע, כי ימסור לו את הרכב רק אם יקבל את המקדמה ששולמה על ידי סאפי. הנתבע הסכים והודיע לתובע, כי ישלם לו את המקדמה בסך של 100,000 ₪ ולאחר מכן יבוא בחשבון עם סעיד, בעל המגרש. הנתבע ביקש מהתובע להסכים לקבלת 70,000 ₪ במזומן, בעוד שהיתרה על סך 30,000 ₪ תשולם לו באמצעות שלוש המחאות דחויות ע"ס 10,000 ₪ כל אחת, כאשר במועד פירעונן תוחלפנה ההמחאות על ידי הנתבע בתשלום מזומן.

בשלב מאוחר יותר, במועד פירעון ההמחאה הראשונה, הנתבע נפגש עם התובע ושילם לו 10,000 ₪ בתמורה להחזרת ההמחאה הראשונה לידי הנתבע.

לאחר מכן, ובטרם הגיע זמן פירעונן של שתי ההמחאות הנוספות (שמועד פירעונן היה 01.08.09 ו-01.09.09) הנתבע הודיע לתובע שאין בכוונתו לשלם תמורתן וביקש להשיבן לידיו.

התובע הגיש שתי המחאות לביצוע בלשכת ההוצל"פ, אך בעקבות התנגדותו של הנתבע שהתקבלה על ידי כב' הרשמת גילה ספרא-ברנע, התיק הגיע אליי לשמיעה ולהכרעה בטענות הצדדים.

לטענת התובע, הנתבע ידע על הבעייתיות בהעברת הבעלות ברכב עוד לפני רכישת הרכב על ידו, ואף בשלב התשלום עבור ההמחאה הראשונה.

טענות הנתבע

הנתבע ביקש לרכוש את הרכב מסעיד, ובחודש מאי 2009 התבצעה עסקת מכר בין סעיד לבין הנתבע, ולפיה סוכם, כי הנתבע ימסור את רכבו שלו לסעיד וישלם בנוסף סך של 70,000 ₪ ועוד שלוש המחאות ע"ס 10,000 ₪ כל אחת, הכל בתמורה לרכישת הרכב נשוא התביעה, תוך קבלת הבטחה מסעיד, כי העברת הבעלות תושלם תוך חודש ימים.

חרף הבטחתו של סעיד לסיים הליכי העברת הבעלות ברכב על שם הנתבע, העניין לא צלח, ועל כן, הנתבע ביקש לבטל את עסקת המכר בינו לבין סעיד. עסקה זו בוטלה לאחר מאמצים.

בעקבות ביטול העסקה בין הנתבע לבין סעיד, סעיד החזיר לנתבע את הסך של 70,000 ₪ והבטיח להחזיר את שלוש ההמחאות.

סעיד התמהמה בהשבת שלוש ההמחאות, והתברר כי העבירן לתובע. סעיד הודיע לתובע, כי עסקת המכר עם הנתבע בוטלה וביקשו להשיב את שלוש ההמחאות אך התובע סירב להשיב את ההמחאות.

הנתבע טוען, כי בינו לבין הנתבע לא נערכה שום עסקה. בינו לבין הנתבע לא התקיימו עסקי מסחר כלשהם, וכי הנתבע לא קיבל מהתובע תמורה כלשהי, ועל כן, אין כל בסיס לתביעת התובע כנגדו.