זאהר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 1.5.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 5% נכות צמיתה מתאריך 1.2.12 (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1טעתה הוועדה עת ניכתה מצב קודם בהעדר אינדיקציה ואסמכתאות לכך כשהיה עליה לזקוף את הנכות המלאה על חשבון הפגיעה.

2.2הוגש אישור רפואי עדכני מד"ר קרת מתאריך 9.4.13 שהיה ער לכל התלונות הקדומות בדבר כאבי גב. קיימות חמש תלונות אודות כאבי גב בשנת 2008, ושתי תלונות משנת 2010. אולם הוועדה עצמה מבהירה ביחס לאלה כי אין בעבר כל ממצא/קביעה לפיה סבל מהגבלה כלשהי בתנועות - בהעדר הגבלה לא היה מקום כי הוועדה תנכה בגין מצב קודם מהנכות שקבעה.

3.טענות המשיב:

3.1וועדה רפואית לעררים מיום 13.11.11 שדנה בנושא נכות זמנית של המערער ציינה כי היא מצאה הגבלה קלה בתנועות גב תחתון שמהווה החמרה ממצב קודם.

3.2הוועדה נשוא הערעור התכנסה בתום תקופת הזמניות. וועדה מדרג ראשון קבעה 10% נכות וניכתה את כולם בגין מצב קודם. המערער הגיש לוועדה מדרג ראשון חוו"ד של ד"ר גיל סווירי מיום 7.6.12 בו קבע המומחה מטעם המערער, כי למערער מצב קודם ועל כן ניכה מחצית הנכות בגין מצב זה.

3.3המערער הגיש ערר בנקודה אחת בלבד, ניכוי המצב הקודם. טענה זו הועלתה במסגרת כתב הערר מיום 26.8.12 ומכתב ב"כ המערער מה- 21.1.13 שביקש לדון בהעדר המערער.

3.4במסגרת ישיבתה הראשונה של הוועדה לעררים מתאריך 30/1/13, ציינה הוועדה כי יש לבדוק את המערער ופירטה האמור במכתב ד"ר סווירי בעניין ניכוי מצב קודם.

בישיבתה השניה של הוועדה מיום 1/5/13 הציג המערער מסמך רפואי נוסף מד"ר קרת לפיו אין להפחית מצב קודם – מסמך זה סותר מסמך קודם מטעם המערער שקבע כאמור כי יש לנכות מחצית הנכות בגין מצב קודם (מכתבו של ד"ר סווירי).

3.5הוועדה הרפואית לעררים ערכה למערער בדיקה קלינית. הוועדה מתייחסת למסמך ד"ר קרת ומסבירה מדוע אינה מקבלת מסקנתו לפיה אין לנכות מצב קודם.

הוועדה מצביעה על ממצא קודם של הקרנה לרגל ימין וממצאי בלטי דיסק שהיו עוד קודם לתאונה לרבות ביקורים רבים אצל רופאים בשל כך.

הוועדה מציינת כי אומנם לא קיימת תרשומת על הגבלה בתנועה, אך מסיקה מהאמור כי קיימת החמרה מסוימת של ממצאים שהיו קיימים ומנכה מחצית מהנכות בגין מצב קודם.

הפסיקה קבעה כי הוועדה מוסמכת לקבוע בהסתמך על תיעוד רפואי וניסיון וידע רפואי כי ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק הנפגע בפני הוועדה לפני קרות האירוע הייתה נקבעת לו נכות (פסק דין נורדיה).

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5.על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שהוצגו מטעם המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו.