זאדה נ' דרעי ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) שלא למחוק את התביעה מחוסר מעש.

המבקש טוען כי בהתאם להחלטת בית המשפט עשה ניסיונות לאיתור , נתבע 2, כולל באמצעות המשטרה וחוקר פרטי. עוד לטענתו, הוא פרסם תחליף המצאה ביום 4.4.13 והגיש תצהירי עדות ראשית.

עוד נטען, כי ב"כ המבקש נפלה למשכב ולכן התעכבה בקשת המבקש לקבוע את התיק להוכחות.

הנתבע 1 ( להלן: "המשיב" ) עותר לדחיית הבקשה ולהשארת החלטת בית המשפט המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש , על כנה. לדבריו, התיק סובל מחוסר מעש כבר שנתיים וחצי במהלכם המבקש לא עשה דבר ולא הגיב להחלטות בית המשפט.

עוד נטען, כי הנתבע העיקרי הוא נתבע 2 , אותו לא מצליח המבקש לאתר ולשיטת המשיב, ללא נוכחותו של הנתבע 2 לא ניתן יהיה להגיע לחקר האמת.

המבקש בתשובתו טוען, כי פעל על פי החלטות בית משפט לפיהן עליו לפעול לאיתור הנתבע 2 לפני דיון ההוכחות ופרסם תחליף המצאה בעיתונות הכתובה.

עוד לטענתו החלטת בית המשפט מיום 8.7.13 לא הגיעה אליו בשל חילופי עו"ד מייצג ולכן הנו מבקש לקבל את בקשתו.

דיון:

ביום 10.3.13 הורתי למבקש להודיע לבית המשפט עד ליום 20.3.13 לגבי המשך הליכים בתיק לאור אי איתורו של נתבע 2.

הודעה שכזו לא נמסרה.

לשיטת המבקש נפלה באת כוח למשכב ולכן לא נמסרה הודעה כנדרש לבית המשפט.

לדברי המבקש פעל לאיתור נתבע 2 באמצעות המשטרה ואף פרסם הודעה בעיתונות.

לשיטתו לא קיבל את החלטת בית משפט מיום 8.7.13 בשל החלפת ייצוג.

לטענת המבקש הוגשו תצהירי עדות ראשית ועל כן יש לקבוע את התיק להוכחות לעניין המשיב ולתת פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 2.

המשיב עותר לדחיית הבקשה לאור התנהלות המבקש ואי עמידתו בלוחות הזזמנים שקבע בית משפט.

תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות" או "התקנה" ) קובעת כי בית משפט רשאי להורות לצדדים לנמק מדוע לא תמחק התביעה:

" נבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית המשפט או הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט על דעת עצמו, ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה."

עיון בספרו של המלומד ד"ר יואל זיסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, 1995, , עמ' 402 מלמד כי:

"המבחן-כך נקבע- איננו אורך תקופת ההזנחה, כשהוא לעצמו, אלא אם ההשהיה עשויה לגרום עוול ממשי לצד שכנגד, לעומת זאת הוחלט – על יסוד אותו מבחן- שאין למחוק תובענה מחוסר מעש כאשר הנזק העשוי להיגרם לתובעים כתוצאה מהמחיקה עלה לעין ערוך על האפשרות שיכולת הגנתם של הנתבעים תיפגע באופן חמור..."