ז"י (מחוזי) 266/16 ואח'

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בשתי עבירות של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א +250א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום, ‏29/09/2016, ‏כ"ו אלול תשע"ו, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופט

גזר דין

הנאשם, רב"ט ב.ס, הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים. הנאשם נקראה לחקירה לראשונה ביום 04/11/2015 על רקע של חשד שהעלה מפקד לאחר שהבחין בעשן רב וריח של סמים שעלו מהחדר שבו שהה הנאשם בלילה. באותו חדר נמצא כלי מאולתר לשימוש בסם מסוכן  ונייר מקופל המכיל פירורי חומרים שנמצאו חיוביים לקנאביס. הנאשם הכחיש את המיוחס לו אך סירב למסור דגימת שתן והוא הוחזק במעצר במשך יומיים. התיק השני עוסק בחקירה נוספת שנפתחה כנגד הנאשם ביום 06/07/2016. הפעם התקבל מידע מודיעיני והנאשם שוב סירב להיבדק אך לא הוחזק במעצר.

זמן קצר לאחר החקירה השנייה שוחרר הנאשם משירות וביום 16/08/2016 צורף למערך המילואים. כתב האישום השני בעניינו הוגש באותו היום.

הצדדים נקשרו בהסדר טיעון שמטרתו לסיים במאוחד את שני התיקים. התחשבנו בויתורה של ההגנה על טענות ראייתיות וכן על טענות בדבר הפליה. כן פירטו שהסדר הטיעון חוסך מזמנו של בית הדין. הנאשם נוטל אחריות על מעשיו. הנאשם ציין בפניי כי הוא סיים שירות צבאי מלא והתקבל לעבודה באינטל שהיא עבודה מועדפת.

הסדר הטיעון אמנם מקל עם הנאשם אשר חשד כבד אופף אותו בדבר מעורבות בעולם הסמים. הואיל ומדובר בשני אירועים ואשר אחד מהם אף לווה בנסיבות מחשידות נוספות כמפורט לעיל, נראה כי העונש אינו מחמיר עימו. עם זאת, כאשר הצדדים התחשבו בטענות ראייתיות אשר בית הדין אינו יכול לרדת לעמקן, ובהתחשב בשאר רכיבי הענישה עליהם הוסכם ובמיוחד בעובדה ששוחרר מן השירות, נראה כי ראוי לכבד את ההסדר בהיותו מצוי במתחם העונש ההולם.

על הנאשם נגזרים, אפוא, העונשים הבאים:

1. עונש מאסר מותנה בן תשעים (90) ימים למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, וכן עבירה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג - 2013.
2. עונש מאסר מותנה בן שלושים (30) ימים למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, וכן עבירה שעניינה אי קיום הוראות המחייבות בצבא לפי סעיף 133 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955, בגין שימוש בחומר משכר כהגדרתו בפקודת מטכ"ל 33.0220, למעט משקה משכר.