ז"י (מחוזי) 245/16

הנאשם, טוראי נ.ה, הורשע על פי הודאתו בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, על כי נעדר מיחידתו במשך 119 ימים, עד למעצרו.

הנאשם גויס לצה"ל ביום 18/10/2016 ושירת באופן תקין עד להיעדרותו הראשונה, נפקדות של פחות מ-24 שעות ביום 20/03/2016. בגין אותה נפקדות נדון לעונש מחבוש על תנאי של 4 ימים למשך שישה חודשים אשר אין חולק שהוא בר הפעלה.

הנאשם מתגורר באילת ולאחר מספר קורסים צבאיים שובץ במפח"ט בירוחם. לדבריו הוא מעוניין להמשיך לשרת אך מבקש שיבוץ קרוב לבית. מדברי הצדדים עולה כי מצוקה כלכלית, הליך גירושין והירתמותו של הנאשם לסייע למשפחתו הם שעמדו ברקע ההיעדרות. עוד נמסר כי הנאשם פגש בגחל"ת אך המערך טרם השלים את אבחונו של הנאשם.

העונש אליו הגיעו הצדדים אינו מחמיר עם הנאשם אך מצאתי לנכון לכבדו נוכח דברי הנאשם כי הוא מעוניין להמשיך לשרת. מובהר לנאשם כי ככל שיעדר שוב הענישה תהיה מחמירה יותר. עיקר העונש שיוטל עליו צופה פני עתיד.

על הנאשם נגזרים, אפוא, העונשים הבאים:

1. ארבעים (40) ימי מאסר לריצוי בפועל, שיימנו החל ביום מעצרו.
2. הפעלתו, בחופף לעונש המאסר המוטל בסעיף 1, של עונש המחבוש המותנה, בן ארבעה (4) הימים, שהוטל ב-ת/2. סך הכל ירצה הנאשם עונש של ארבעים (40) ימי מאסר לריצוי בפועל.

1. עונש מאסר מותנה בן שישים (60) ימים למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה לפי סעיף 92, 94 או 102 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955.

בשולי גזר הדין, מערך גחל"ת מתבקש להשלים את אבחונו של הנאשם.

זכות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, ‏16/08/16 , ‏י"ב אב תשע"ו, והודע בפומבי ובמעמד הצדדים.