ז'ורנו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר בפגיעה ברגלו הימנית כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

רקע עובדתי

1.תביעת התובע להכיר בפגיעה ברגלו הימנית כ"פגיעה בעבודה" נדחתה על ידי הנתבע בנימוק ש"עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו למיקרוטראומה ברגלים, המחלה נגרמה כתוצאה ממצבך הרפואי הטבעי והשפעת העבודה, אף אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת המצב הרפואי. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה.".

2.הצדדים הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי ובהחלטת בית הדין מיום 1.4.12 מונה כמומחה רפואי ד"ר דן צין, מומחה בתחום האורטופדיה. ד"ר צין התבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי ברגלו הימנית, בהתבסס על עובדות המקרה שפורטו בהחלטת ביניים מיום 1.4.12 ואלה הן -

א.התובע יליד 1955.

ב.התובע עובד כנהג אוטובוס מיום 25.12.85 ועד היום.

ג.         כיום עובד התובע בין 10 ל-12 שעות ביום כאשר בממוצע שעות הנהיגה עומדות על כ-5 שעות ביום.

ד.   עד לשנת 2008 עבד התובע כנהג הסעות לטיולים במסגרת זו עבד התובע בממוצע אחת לשבוע בנסיעות לטיולים אשר במסגרתם היו שני ימי נהיגה ארוכים שבהם נהג כ-8 שעות ביום כמעט ברציפות. ביתר הימים, עמדה עבודת התובע על היקף של כ-5 שעות נהיגה בפועל.

ה.        פעם-פעמיים בשבוע ביצע התובע נסיעה בשעות הלילה לחתונה או לויזה צבאית. שעות הנהיגה בלילה עמדו על כ-3 שעות.

ו.         עיקר הנהיגה של התובע נעשית בלחיצה על דוושת הגז או הבלם ברגלו הימנית. התובע נהג בעיקר באוטובוסים בעלי הילוכים אוטומטיים.

ז.         התובע החל לסבול כאבים ברגל ימין וזאת בשנת 2008-2009.

ח.מצבו של התובע כמפורט במסמכים הרפואיים.

3.ד"ר צין קובע בחוות דעתו כי -

"המחלה העיקרית ממנה סובל התובע ברגלו הימנית הינה נפיחות כרונית ושינויים עוריים על רקע אי ספיקה ורידית. מבחינה אורטופדית יש שחיקה של הסחוס בשתי הברכיים, כאשר עיקר התלונות היו בברך שמאל.

איני מוצא קשר בין עבודתו של התובע כנהג אוטובוס לבין השינויים בברכיים. לגבי הנפיחות הכרונית בשוקיים, בעיה זו אינה בתחום האורטופדיה ושאלות הנוגעות לבעיה זו יש להפנות לכירורג כלי דם.".

4.לאור דברים אלה מונה פרופ' רפאל אדר, כירורג כלי דם, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין ליתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי-רפואי שבין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי ברגלו הימנית. בחוות דעתו מיום 19.8.12 מפרט פרופ' אדר את הרישומים הרפואיים וקובע כדלקמן -

"לא היו בפני הטיעונים של המומחה בשטח האורתופדי, אשר המליץ על בדיקת נכות דווקא בשטח כלי הדם, כאשר החלק הארי של רשומת קופ"ח החל משנת 1997 נסוב סביב בעיות בברך שמאל, עד כדי כך שבאפריל 2009 מנבא אורתופד כי בגלל מחלתו הפרוגרסיבית יזדקק בעתיד לניתוח החלפת פרק הברך השמאלית.

אל מול האנמנזה המוסקולוסלקטלית העשירה בולט בדלותו הסיפור הווסקולרי. ב-2008, שזה המועד לו מייחס י.ז. את תחילת הכאבים (ראה בהחלטת כבוד השופטת, סעיף 2 תת סעיף ז'), הייתה אנמנזה של אירוע חבלתי ברגל, אבל לא הייתה עדות למחלה עורקית או ורידית ברגל ימין (כולל בבדיקת דופלר ורידית), והאירוע סוכם וטופל כצלוליטיס (זיהום ברקמות הרכות של העורק).

ואילו ב-21/2/2010, האירוע שאמור להיות במוקד התביעה החל עם נפיחות וכאבים ברגל ימין ללא אירוע חבלתי, ובמהלך הבירור והטיפול הדי ממושך בסימפטומים האלה תוארו 'דליות'.