ז'ולין נ' כהן ואח'

פסק דין

ביום 18.2.13 ארעה התנגשות בין רכב שהיה נהוג על ידי התובע 1, מ.ר. 1598150 (להלן: "רכב התובע") לבין רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2, מ.ר. 9740027 (להלן: " רכב הנתבעת").

התאונה ארעה בצומת מרומזרת לכיוון סביוני ים שבקרית ים, כאשר התובע התעתד לנסוע ישר מכיוון נסיעתו ואילו הנתבעת, שהגיעה לצומת מהכיוון הנגדי, ביקשה לפנות בה שמאלה.

על פי טענת התובע, לאחר שעצר ועמד כרכב ראשון ברמזור אדום, ובעת שהתחלף הרמזור לירוק, החל בנסיעה ולפתע הגיח מולו רכב הנתבעת, בו לא הבחין לפני כן, ובשל כך, ארעה התנגשות בין הרכבים כאשר רכב התובע פגע עם קדמת הפגוש הקדמי בצידו השמאלי, בצד הימני של רכב הנתבעת, החל מהכנף הקדמית ולאורך כל הרכב.

התובע ציין כי היה בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה המיועדים ישר מכיוון נסיעתו, ולידו במסלול השמאלי, עמד רכב נוסף, אולם לא יכול היה לציין באם רכב זה התחיל בנסיעתו בד בבד עם תחילת נסיעת התובע.

לעומתו, טענה הנתבעת כי היא היתה הרכב הראשון ברמזור לפנייה שמאלה ועמדה בו באור אדום, ומשהתחלף האור לירוק, התחילה בנסיעה, חלפה על פני אי תנועה עליו ניצב הרמזור, חצתה מסלול אחד מכיוון נסיעת התובע ולפני שהספיקה להשלים את חציית הצומת, הרגישה את הפגיעה החזקה ברכבה. הנתבעת הסבירה כי בניגוד לטענת התובע, היא לא ברחה מהמקום אלא המשיכה בנסיעתה לתוך השכונה על מנת לפנות את הצומת ועצרה במרחק מה, מקום אליו הגיע התובע עם אדם נוסף.

הנתבעת הציגה סרטון במכשיר הסלולרי המתאר את הרמזור מכיוון נסיעתה, וניתן היה להתרשם כי מדובר ברמזור שהופך ירוק לזמן קצר ומיד בסמוך לאחר מכן, מתחיל להבהב לקראת התחלפות חזרה לאדום.

לאחר שמיעת העדויות בפני, כאשר העדים היחידים הינם הנהגים ברכבים המעורבים, אין באפשרותי לקבוע איזו מהגרסאות עדיפה, ולא מצאתי כי קיימות ראיות המחזקות גרסה כזו או אחרת. במצב דברים כזה, אין לי דרך לקבוע מי מהנהגים נכנס לצומת בניגוד להוראת הרמזור מכיוון נסיעתו, ובהחלט יתכן מצב שהנתבעת נכנסה לצומת שהרמזור מכיוונה עוד מורה ירוק, ובמהלך נסיעתה בתוך הצומת, כבר התחלפו הרמזורים והיה לתובע אור ירוק. יחד עם זאת, ככל שזה היה מצב הדברים אזי לא ניתן לקבל את גרסת הנתבעת כי היא החלה את הפניה בעת התחלפות הרמזור לירוק, שכן אין סיבה להניח (בהעדר ראיה מחזקת לכך) שמופע הרמזור הירוק לפנייה שמאלה, אפילו שהוא קצר למדי, אינו מספיק לחציית הצומת על ידי הרכב הראשון היוצא לאחר התחלפות מאור ירוק.

אין לי דרך לשלול את טענת הנתבעת בענין זה או לקבל את טענת התובע כי הוא החל בנסיעה לתוך הצומת רק משהתחלף הרמזור לאדום וממצב של עמידה, שכן העובדה שרכב משמאלו לא התחיל בנסיעה באותו זמן בדיוק, דבר הנלמד מכך שרכב זה לא פגע ברכב הנתבעת, יכול להצביע על כך שהתובע הגיע לרמזור בנסיעה רציפה, הבחין בהתחלפות הרמזור לירוק ונכנס לצומת מבלי שוידא קודם שהיא פנויה. לתובע לא היה תשובה של ממש כיצד לא הבחין ברכב הנתבעת החוצה את הצומת, שכן, אם אכן עמד בקו הצומת כטענתו, צריך היה להבחין ברכב זה יוצא מהכיוון הנגדי וחוצה את הצומת, שכן כאמור הוא עמד במסלול הימני ביותר ואין מחלוקת שרכב הנתבעת, לפני שנפגע על ידו, עבר על פני אי תנועה ומסלול נסיעה נוסף.

דווקא האפשרות שהתובע הגיע בנסיעה רצופה לצומת תוך שהבחין בהתחלפות הרמזור, יכולה להוות הסבר מדוע לא הבחין ברכב הנתבעת שכן, הרכב שעמד בנתיב השמאלי קדימה ממנו, הסתיר לו את רכב הנתבעת החוצה את הצומת.

לאור כל האמור לעיל ובהיעדר אפשרות להכריע בין הגרסאות, אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ולפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בהתחשב בנסיבות הענין, הדחיה הינה ללא הוצאות.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: