ותד נ' עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות חדרה |
21943-08-09
14.2.2010 |
|
בפני : נילי פלד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סמיה ותד |
: עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה |
| פסק-דין | |
פסק דין
עד התובעת דיאב טוען כי ב- 22/5/08 נהג את מכוניתו המסחרית כשהיא מלאה בכלי עבודה, בכפר ג'ת שם הוא מתגורר. תוך כדי נסיעה התקרב לאחד מפסי ההאטה וכאשר עבר את הפס שמע מכה והתברר כי נפגע תא הגיר ברכב.
התובע טוען כי הנתבעת אחראית על תקינות הכבישים בכפר, והיא לא דאגה להציב תמרור המזהיר על קיום פסי האטה במקום.
אלה העובדות המתוארות בכתב התביעה. בבית המשפט התברר כי התובע נסע בכביש מרכזי בכפר, והוא העיד כי לפני כ- 8 שנים נבנו על הכביש פסי האטה, ובהמשך ביטלו חלק מהפסים באופן שדיללו אותם, ואין תמרורים. הוא נסע ביום האירוע בלילה ולא ראה את הפס, ועלה עליו כאמור.
הרכב של התובע הוא מודל 1996.
נציג הנתבעת סגן מהנדס העיר, אבו נאסר, מעיד כי בשנת 2000 הותקנו פסי ההאטה, והכביש שאורכו כשני ק"מ, תומרר כחוק, בתחילתו ובסופו, והפסים נצבעו כדי שיהיו בולטים.
גובה כל פס על פי מפרט משרד התחבורה הוא בין 8-10 ס"מ (יש לתקן בשורה 23 לפרוטוקול בעמ' הראשון את הטעות על פיה נרשם 16 ס"מ).
באותה תקופה בה הותקנו הפסים, התברר כי חלק מהם היו קרובים זה לזה, ואז הם דוללו, באופן שיש מרחק של 80 מ' בין אחד לאחד, וכזה הוא המצב מאותה תקופה שנת 2000 או אולי כמה חודשים לאחר תום העבודה באותה שנה.
התובע הגיש תביעה זו באוגוסט 2009, זאת מבלי שפנה לעולם לנתבעת, על מנת לדווח על האירוע, לאפשר לה לבדוק את טענותיו ועל פי הצורך לפצותו. נציגי הנתבעת שמעו לראשונה על האירוע כאמור עם הגשת התביעה.
התובע כמי שגר במקום ועל פי עדותו עצמו, יודע כי יש בכביש הזה פסי האטה, בין אם ראה תמרור בתחילת הכביש ובין אם לאו.
גם דילולם של הפסים נעשה כבר לפני שנים ארוכות, וגם עובדה זו היא בידיעתו.
כיוון שהתובע לא דיווח על האירוע כאשר התרחש, לא הייתה לנתבעת הזדמנות לבדוק איפה קרה המקרה, אם היו אז תמרורים, וכן לא ניתן לבדוק היום אם על פי גובה תחתית הרכב של התובע סביר כי הגיר ברכב נפגע כתוצאה מעליה על פס האטה.
התובע כאמור נסע עם מטען כבד למדי ברכב, ידע שיש פסי האטה וצריך היה לנהוג במהירות מתאימה לקיומם של הפסים הללו, על מנת למנוע נזק למכוניתו, והנני קובעת כי התובע התרשל בנהיגה, ולא התאים את מהירות נסיעתו לפסי ההאטה, ואם נגרם נזק בשל עליה על פס כזה, הרי שהתובע הוא זה שאחראי לגרימתו, והנני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ל' שבט תש"ע, 14 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|