ותד נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה דנא, בבקשת התובע, תושב היישוב זמר להעברתו ללמד בבית הספר "אלנבראס" שביישוב, תוך ביטול מינוין של הנתבעות 2-4 העובדות כמורות בבית הספר ולהורות על מינויו תחתן. בנוסף עותר התובע מהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק.

רקע עובדתי ודיוני

1.התובע הינו עובד הוראה קבוע לחינוך מיוחד, בעל וותק של 27 שנים, המלמדבשנים האחרונות במשרה מלאה בבית הספר היסודי "אלזהראא" בישוב ג'ת.

2.לקראת שנת הלימודים 2011-2012 (תשע"ב) הגיש התובע, בהתאם לנוהל "העברות, שיבוצים והשלמת משרה למורים במגזר הערבי " (להלן :" הנוהל") שפרסם משרד החינוך, בקשה מקוונת להעברתו מבית הספר בו הוא מלמד לבית הספר "אלנבראס" ביישוב זמר.

3.ביום 17.9.11 ולאחר חילופי תכתובות ושיחות שהתנהלו בין התובע לגורמים במשרד החינוך וביניהם ד"ר אחסאן בשארה- מפקח החינוך המיוחד, נודע לתובע כי התקן בביה"ס שבזמר אויש על ידי שלוש הנתבעות 2-4 (כל אחת 1/3 משרה).

4.התובע אשר סבר כי יש לו עדיפות על שלוש הנתבעות מבחינת ניקוד, דירוג, וותק וניסיון הגיש לפיכך ביום 22.9.11 בקשה לצו זמני (להלן: "הבקשה הראשונה") במסגרתה ביקש להורות לנתבעת לבטל את שיבוץ הנתבעות 2-4 למשרה בבית הספר "אלנבראס" ותחת זאת להעבירו מבית הספר שבג'ת לבית הספר שבזמר.

5.בתגובתה טענה הנתבעת, כי בהתאם לנוהל ההעברות, ומשיקולים פדגוגיים לא מתבצעות העברות של עובדי הוראה לאחר ה- 1 לספטמבר. מאחר ועד ליום 1.9.11 לא התפנה תקן בבית הספר ביישוב זמר, המשיך התובע להיות משובץ בתקן בו היה משובץ מספר שנים בבית הספר ביישוב ג'ת. בהמשך ורק ביום 8.9.11 אישר משרד החינוך בירושלים תקן חדש של מורה לחינוך מיוחד במשרה מלאה לבית הספר ביישוב זמר ולפיכך שובצו לתקן החדש שלוש הנתבעות, שהן עובדות הוראה חדשות.

תגובת הנתבעת גובתה בתצהירו של המפקח ד"ר אחסאן בשארה אשר הצהיר, בין היתר, כי ככל שהתובע יחפוץ לעבור ללמד בבית הספר שבזמר בשנה"ל הבאה, יוכל לבקש זאת לקראת שנת הלימודים תשע"ג, ונכון למועד זה, ובהתאם לקריטריונים הקיימים, הוא המועמד הראשון להעברה שכזו.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הוא המועמד הראשון (מבחינת הקריטריונים הקבועים בנוהל), להעברה המבוקשת.

6.בדיון שהתקיים ביום 23.10.11 ונוכח הצהרת המפקח מטעם הנתבעת, ד"ר בשארה , כי שיבוץ הנתבעות 2-4 הינו לשנה אחת בלבד, הסכים התובע למחוק בקשתו הראשונה. בהמשך ובהתאם להחלטות בית הדין הוגשו כתב התביעה וכתבי ההגנה של הצדדים.

7.במסגרת כתב התביעה בתיק העיקרי התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת להפסיק את העסקת הנתבעות 2-4 במשרות אליהן שובצו בבית הספר "אלנבראס" בזמר ולהעביר תחתן את התובע . כתב התביעה התייחס לשנה"ל 2011-2012 ולחילופין התבקשו הסעדים גם לשנת הלימודים 2012-2013.

8.ביום 9.9.12 הגיש התובע בקשה שניה לצו זמני, לאחר שהתברר לו כי גם בשנת הלימודים 2012-2013 לא התקבלה בקשתו להעברה לבית הספר שבזמר ותחת זאת שובצו הנתבעות 2- 4 למשרה.

9.בתגובה לבקשה השנייה טענה הנתבעת, כי נושא קבלת קביעות מטופל במשרד החינוך על ידי גף כוח אדם בהוראה. משום כך, ד"ר בשארה לא היה ער לעובדה כי הנתבעות 2-4 עתידות לקבל קביעות בשנת הלימודים תשע"ב.

הנתבעת הוסיפה, כי ייתכן והדבר גרם לתובע להבנה לא נכונה של מצב הדברים ביחס לנתבעות ולא נותר אלא להצטער על כך. עם זאת, הצהרת המפקח נעשתה בתום לב ובהתבסס על העובדות אשר עמדו לנגד עיניו. כאשר ממילא לא היה בכך כדי לשנות את המצב המשפטי, משום שגם בשנת הלימודים הקודמת 2011-2012, שיבוצן של הנתבעות 2-4 נעשה כדין והתובע לא היה זכאי לסעד אשר התבקש על ידו.

10.בהחלטה מיום 17.10.12 נקבע כי אין מקום ליתן החלטה בבקשה הזמנית, וכי יש לקבוע את התיק העיקרי להוכחות.

11.בדיון שהתקיים ביום 4.12.12 נחקרו התובע והנתבעות 2-3 והתיק נקבע לדיון נוסף ביום 29.1.13 לצורך חקירתו הנגדית של ד"ר בשארה.

טרם הגיע מועד הדיון, הוגשה הודעה מטעם ב"כ הנתבעת ולפיה המפקח ד"ר בשארה פרש לגמלאות והודיע כי אין בכוונתו להגיע לדיון וכי כל הניסיונות ליצור עמו קשר עלו בתוהו. לפיכך ביקש ב"כ הנתבעת למשוך את תצהירו של העד.

12.נוכח הודעה זו הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעדים. וביום 6.9.13 הגיש בקשה שלישית במספר לסעד זמני.

13.בדיון שהתקיים ביום 30.9.13 הסכימו הצדדים על מחיקת הבקשה הזמנית ועל תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילה כספית כנגד הנתבעת בלבד שעניינה פיצוי ללא הוכחת נזק עד לגובה של 50,000 ₪.