ורשבסקי נ' ש.ב.א. מפעלי מתכת בע"מ ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לסיים את התיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, וזאת לאחר עדות קצרה של התובע שנשמעה במסגרת ק.מ. ביום 24.11.13.

מדובר בתביעה לנזקי גוף.

על פי גירסתו של התובע, יליד 1966, אשר שימש כמסגר אצל הנתבעת 1, הוא נפגע כאשר הרים פח ברזל באורך 2.80 מ"ר עם עובד אחר, על מנת להניחו במקום אחר.

התובע, השתמש בכפפות שסופקו לו אך היו אלה כפפות בד קצרות שלא היה בהם כדי למנוע את הפגיעה בידו הימנית, שהיא ידו הדומיננטית.

התובע הסתמך על קביעת המל"ל, אשר קבעה לו לאחר נכויות זמניות נכות בשיעור של 5% בלבד וזאת בגין צלקת, מחצית מסעיף 75(1)(ב).

אין המדובר בנכות תפקודית לכל דבר ועניין, שכן מדובר בצלקת בלבד ולכן לא מגיע לתובע כביכול פיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד.

עם זאת, אני נכון לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי על פי השיטה הגלובאלית, וזאת לאור העובדה שהתובע היה מסגר ומדובר ביד ימין שהיא הדומיננטית אך לא ניתן להתעלם מכך שהתובע חזר למעגל העבודה והוא עובד היום כמפעיל CNC ומשתכר למעשה סכום כמעט כפול ממה שהרוויח בעבר בעבודתו אצל הנתבעת 1.

עוד יש לזכור, כי הנתבעת הכחישה את חבותה בתיק זה וטענה, כי יש לפסוק לתובע אשם תורם מכריע. צריך לזכור, שהתובע עבד שנתיים כמסגר עד הפגיעה והיה צריך לקחת בחשבון את אפשרות פגיעתו, אם כי על פי עדותו הקצרה לא סיפקו הכפפות הקצרות שנתנו לו את ההגנה הנדרשת בנסיבות פגיעתו.

התובע היה באי כושר עבודה מהלך כשנה, שבמהלכה 3 חודשים שולמו לו דמי פגיעה בגין אי כושר עבודה מלא ובהמשך היה בנכויות זמניות אשר בגינה קיבל תשלומים מהמל"ל.

כל סכום שקיבל התובע, יש לנכות במסגרת תיק זה וצריך לזכור כי מדובר בסכום של 12,496 ₪ נומינאלי, על פי סיכומי הנתבעת.

התובע הסכים כי ביהמ"ש יפסוק לו על דרך הפשרה, על פי ראשי הנזק שבהם הכיר ביהמ"ש, וזאת ללא פירוט יתר של ראשי הנזק.

צריך לזכור עוד שהתובע עבר ניתוח במהלך אותה שנת אי כושר וקיבל טיפולים רפואיים שונים.

לאחר שבחנתי את כל החומר שעמד בפניי, לרבות סיכומי הצדדים שאני מורה לסרוק אותם בתיק ביהמ"ש וכן המסמכים השונים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

פסיקה זו לקחה בחשבון הן את שאלת האחריות והאשם התורם, הן את סוג נכותו של התובע, שאינה תפקודית כלל ועיקר אך צריכה לזכות אותו בפיצוי גלובאלי לא גבוה לעתיד. פסיקה זו דחתה טענות התובע לעזרת צד ג' או הוצאות שהיה על המל"ל לכסות במסגרת היות המקרה תאונת עבודה. פסיקה זו לקחה בחשבון את העובדה שהתובע קיבל 12,496 ₪ נומינאלי מהמל"ל, שיש לקחת בחשבון כסכומים שיש לנכות במסגרת הפיצוי והסכום שנפסק הוא מעבר לסכום האמור.

עיקר ראשי הנזק הם: כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר הלוקח בחשבון את הפסדיו של התובע מעבר לסכומים ששולמו לו ע"י המל"ל וכן מרכיב מסוים של הפסד השתכרות בעתיד.

לאחר ששקלתי בעניין, אני פוסק לתובע סך כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 40,600 ₪, כאשר הוספתי לסכום האמור גם את רכיב האגרה הראשונה אשר שולמה ע"י התובע.

סכום זה הינו מעבר לסכומים ששולמו ע"י המל"ל ו/או ע"י מטיבים אחרים.

סכום זה ישלמו הנתבעים לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור מיתרת האגרה החלה.