ורקשטל ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח'

החלטה

מבוא

ראשיתו של הליך זה בתביעה שהוגשה על ידי התובע בשנת 2003 לבית המשפט המחוזי בת"א (ת"א 2211/03) כנגד הנתבעים 1-3. בשנת 2007 הוגשה תובענה כספית לבית המשפט המחוזי מרכז.

בהתאם להסכמת הצדדים מיום 28.11.07, הועבר ההליך לבית המשפט השלום בהרצליה, כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 2.3.08.

ההליך התנהל לפני כבוד סג"נ השופט מאיר שנהב (בדימוס) (להלן: "השופט שנהב"), ישיבת הוכחות אחרונה התקיימה ביום 9.11.09 בסיומה, הורה השופט שנהב לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב.

בחלוף המועד להגשת סיכומי התובע, פנה התובע בבקשה למתן צו למשטרת ישראל להעתקת חומר החקירה, בקשר לתלונה שהגיש. עוד עתר התובע, לצירוף מסמכים לתיק בית המשפט.

ביום 21.1.10, נדחתה בקשתו.

בהתאם להסכמת הצדדים ברע"א 17748-02-10, אשר הוגשה על ידי התובע, באשר להחלטת השופט שנהב, הוחזר הדיון בבקשה לצירוף ראיות לשופט שנהב לשם שמיעת טענות בעלי הדין לרבות חקירת המצהיר.

בין לבין, יצא השופט שנהב לחופשת פרישה ותיק זה הועבר אלי.

בדיון שהתקיים לפני ביום 24.5.11, בהתאם להמלצתי, הסכימו הצדדים, לקבל את בקשתו של התובע לצירופם של המסמכים, כך:-

"מלוא תיק החקירה המשטרתי (עדות התובע, מר גילרמן, הגב' ממן, אליהו ממן, מר סרור, מר לנדאו ומר אביבי) יצורפו לתיק בית המשפט, ללא חקירות נוספות וזאת משיקולי יעילות, נוכח רצון הצדדים לסיים התיק בהקדם האפשרי תוך חיסכון בעלויות, כאשר כל צד שומר לעצמו לטעון כל טענה, לחומר הנוסף למעט טענה של קבילות".

בהתאם להסכמה זו ניתן על ידי צו להגשת סיכומי הצדדים, מתוך הנחה כי בהתאם למועדים שנקבעו, השופט שנהב, יכתוב את פסק הדין בתיק זה בטרם יפרוש מכהונתו.

סיכומים בכתב מטעם התובע הוגשו לתיק בית המשפט ביום 3.7.11.

ביום 20.6.11, הודיע השופט שנהב, כי ביום 18.6.11 הגיע התובע לביתו, עם מכתב אישי. ביום 7.7.11 ולאחר שהצדדים התייחסו לאירוע, החליט השופט שנהב לפסול עצמו מהמשך הטיפול בתיק. בהחלטתו פרט כי התובע אשר הגיע לביתו, פרש לפניו נתונים אשר הותירו עליו רושם ממנו לא יוכל להתעלם, בשעה שיהיה עליו להעריך ולהתייחס למהימנות התובע, עוד במסגרת החלטתו, סבר השופט שנהב, כי יש מקום להורות "בשלב זה, על מינוי מומחה אובייקטיבי, כמומחה מטעם בית המשפט, לשם בדיקה מדוקדקת של חתימות התובע כסיוע לבית המשפט בהכרעה במחלוקת באשר לזיוף חתימת התובע, אם בכלל, קל וחומר לנוכח העדויות הנוספות שהתווספו לתיק לאחר סיום טיפולי בו.... אין מנוס אלא לזמן הצדדים לישיבת הוכחות נוספת להשלמת הבאת הראיות תוך חקירת העדים החדשים כדי להעריך את מהימנותם..."

לאחר שהשופט שנהב פסל עצמו מלדון בתיק, ביקש התובע, כי בית המשפט יאמץ את דברי השופט שנהב ביחס לאופן הראוי שיש להמשיך ולדון בהליך, היינו, שמיעת העדים אשר חקירותיהם הוגשו במסגרת צירוף התיק המשטרתי לתיק בית המשפט ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.

עוד, במסגרת בקשתו טען התובע, כי ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים (מיום 24.5.11) התבססה על כך שהשופט שנהב הוא זה שייתן את פסק הדין בהליך זה לאחר ששמע העדים. בשעה שהשופט שנהב פסל עצמו, מבקש עתה התובע, כי בית המשפט ישמע בשנית את עדותו, עדי הנתבעים 1 ו-2, הנתבע 3 והנתבע 4 וכן את מר אלי ממן, הגב' איריס ממן ומר אריה סרור. עוד עתר התובע לשמיעת עדותם של מומחי כתב היד שנשמעו בתיק זה ה"ה קרן ניסן, אורה כבירי ויונתן נפתלי, לחילופין טען כי ככל שימונה מומחה מטעם בית המשפט הרי שאין צורך בחקירתם של המומחים.

הנתבעים התנגדו לבקשתו של התובע וטענו כי על בית המשפט לפעול בהתאם לתקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולהורות על המשך ההליכים מן השלב שבו הופסק על ידי השופט שנהב.

הנתבעים הצביעו על כך שהמדובר בהליך המתנהל מזה כשמונה שנים, תוך עינוי דין מתמשך לנתבעים. עוד נטען על ידי הנתבעים, כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, אשר במסגרתה התקבלה בקשתו של התובע, להגשת מלוא התיק המשטרתי, לרבות כל העדויות שנמסרו במסגרתו מטעם התובע. בנסיבות אלו, הרי שבקשתו של התובע התקבלה במלואה. הנתבעים טענו, כי, פתיחתו של ההליך ושמיעת העדויות שעה שהתקיימו מספר ישיבות הוכחות בתיק זה הפרושות על למעלה מ-600 עמודי פרוטוקול, הינה בלתי מוצדקת. בוודאי נטען כי יש לדחות הבקשה מן הטעם שתוצאה זו נגרמה אך ורק בשל התנהלותו הפסולה של התובע אשר הגיע לביתו של השופט שנהב כפי שפורט לעיל.

בתשובתו של התובע לתגובת הנתבעים, עולה כי חזר מהבקשה לשמיעת "עדים מרכזיים" בשנית וצמצם בקשתו למינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש ולהורות על שמיעת העדים שהעידו במשטרה (סעיף 99 לתגובה).

דיון והכרעה