ורטהיימר נ' פורוש ואח'

החלטה

הסעדים הנדרשים בתובענה הם להצהיר שייפוי שמכוחו נרשמה הערת אזהרה הוא חסר תוקף ולבטל הערת אזהרה שרשם משיב 1 על חלקו של המבקש בנכס מקרקעין מכוח ייפוי הכוח האמור.

אין מחלוקת, כי זכויותיו של המבקש במקרקעין עדיין לא הועברו על-שם משיב 1, וממילא שלא מתבקש סעד של ביטול העברת הזכויות. הלכה פסוקה היא כי בתביעה לביטולו של הסכם למכירת מקרקעין, ככל תביעה שעניינה זכויות, תיקבע הסמכות העניינית בהתאם לשווי הנושא (ערך הנכס). רק אם הזכויות במקרקעין כבר הועברו בלשכת רישום המקרקעין על-שם הקונה, והסעד הנדרש הוא להורות על ביטול רישום העברת הזכויות, מדובר בתביעה הנוגעת למקרקעין והסמכות היא לבית המשפט המחוזי. ראו: ת"א (י-ם) 4089/02 מליח נ' מזרחי (החלטה מיום 4.2.04, מפי כב' השופט ב' אוקון); ת"א (י-ם) 6196/04 מנייר נ' פארג' (החלטה מיום 14.3.05, מפי כב' השופט צ' זילברטל).

אשר לסעד לביטול הערת האזהרה: לצורך דיני הסמכות העניינית, רישום הערת אזהרה לזכות משיב 1 אינו שקול להעברתה של זכות הבעלות על-שם משיב 1, משום שהערת אזהרה איננה זכות קניינית (למהותה של הערת אזהרה ולבחינת טיבה בהתאם לסיטואציה הקונקרטית המתעוררת, ראו: ע"א 558/88 איטונג בע"מ נ' לוי דוד ובניו בע"מ, פ"ד מח(2) 102, 121). לפיכך יש לראות גם בתביעה לביטול הערת אזהרה תביעה שעניינה זכויות. 

מכל המקובץ לעיל נובע אפוא כי במקרה שלפנינו מדובר לכאורה בתביעה שעניינה זכויות, והסמכות העניינית תיקבע בהתאם לערך הנכס.

ב"כ המבקש יודיע בתוך 10 ימים מהו שווי הנכס. אם שווי הנכס נמוך מתחום סמכותו של בית משפט מחוזי, יוסיף ויפרט מדוע בנסיבות האמורות אין להעביר את התביעה לבית משפט השלום בירושלים.

ניתנה היום, ל' ניסן תש"ע, 14 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: