- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ורון נ' חברת הובלה בטוחה-רונן גלפנד
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה |
8920-07-12
4.4.2013 |
|
בפני : נועם רף |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מרים ורון |
: רונן גלפנד |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.התובעת הזמינה בחודש 3/12 מהנתבע שירות של הובלת פריטים מביתה לבית אחותה. ההובלה תואמה ליום 22/6/12 וכללה 3 חפצים: טלוויזיה, שולחן אלומיניום + זכוכית חלבית מחוסמת ומדפי עץ באורך 8 מטרים (להלן: "החפצים").
2.הנתבע אסף את הפריטים בבוקר ולאחר כשעה התקשר והודיע שהשולחן ניזוק ופלטת הזכוכית של השולחן נשברה. התובעת ביקשה מהנתבע להביא את החפצים תקינים ושלמים ליעדם והאחרון השיב לה שיעשה כן באותו היום או למחרת.
3.התובעת פנתה מס' פעמים לאחר מכן לנתבע לברר עימו היכן החפצים, אך אלו כלל לא הועברו ליעדם ונשארו בידיו של הנתבע. בהתאם, הגישה התובעת תלונה במשטרה.
4.הנתבע לא הגיש כתב הגנה אך התייצב לדיון. במעמד הדיון אישר התובע שהתבקש לבצע העברה ותוך כדי העבודה נשברה הזכוכית של השולחן. הזכוכית נלקחה לזגג אך הוא פשט את הרגל וכעבור שבועיים שלושה הצליח לחלץ את השולחן עם הזכוכית מהזגג. לנתבע לא היה לו טלפון של התובעת והיא לא יצרה עימו קשר כך שהחפצים נותרו במחסן שלו עד עצם היום הזה.
5.אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהצדדים סיכמו שהנתבע יבצע העברה של החפצים המפורטים לעיל והוא אך אסף את החפצים מביתה של התובעת אך לא העבירם ליעדם. אין גם מחלוקת בין הצדדים לכך שהחפצים מוחזקים אצל הנתבע במחסן עד עצם היום הזה.
6.הנתבע מאשר שהנתבעת יצרה עימו קשר "בתקופה הראשונה" לאחר שאזף את החפצים מביתה (ראה עמ' 2 ש' 5 לפרוטוקול).
7.איני מקבל את טענותיו של הנתבע לטעם מדוע לא העביר את הטלוויזיה והמדפים (שלא ניזוקו) ליעדם, בעוד שהוא פועל לתיקון השולחן. הטעם שעסקינן ב 2 נסיעות, אינו מקובל עליי. מחובתו של הנתבע הייתה להעביר ליעדם את הטלוויזיה והמדפים וזאת גם אם מדובר מבחינתו ב 2 נסיעות. הנתבע אינו יכול לנהוג כמנהג בעלים בחפציה של התובעת ואין לו כל זכות שבדין להחליט באם להשאירם בידיו או להעבירם ליעדם.
8.גם טענתו של הנתבע לכך שהתובעת ביקשה לקבל את כל החפצים שלמים ומאחר והשולחן ניזוק לא יכול היה לבצע את ההעברה, אינה מקובלת עליי. אף על פי עדותו של הנתבע התובעת יצרה עימו קשר מספר פעמים וביקשה לקבל את הפריטים ושיקולו של התובע באם לבצע 2 נסיעות או אחת, על ההיבט הכספי שבכך, אינו מעניינה של התובעת.
9.בכל הנוגע לנזקיה הנטענים של התובעת, עסקינן בטלוויזיה שאינה מדגם חדש ושאינו נמכר יותר בחנויות. התובעת ובעלה העידו לכך שהשולחן נקנה כ 3 שנים לפני ההעברה בסך של 3,500 ₪ וכך גם המדפים בעלות של 1,200-1,500 ₪. טוענת התובעת שהחפצים היו במצב חדש, אך לא הוצגה כל ראיה לעניין מצבם. התובעת מוסיפה וטוענת שבינה לבין אחותה היה הסכם בע"פ לרכישת החפצים תמורת הסך של 5,000 ₪. אחותה של התובעת, הגברת הר טוב, העידה שבכוונתה היה לתרום לגן את הטלוויזיה והמדפים כאשר היא נושאת בעלות רכישתם.
10.התובעת לא המציאה כל אסמכתא לעניין עלות המוצרים אך עדותה ועדות בעלה בעניין זה נחזתה בעיניי כאמינה ולא נסתרה על ידי הנתבע.
11.במצב דברים זה, הנני מעריך על דרך האומדנא את שווים של הפריטים בסך של 3,500 ₪ וזאת בהתחשב שמדובר בטלוויזיה בדגם שאינו נמכר בימנו בחנויות ובשולחן ומדפים משומשים בני כ 3 שנים במועד ההובלה ולא הוצגה כל ראיה לגבי מצבם של החפצים במועד העברה.
12.כמו כן, סבורני שלאור התנהלותו של הנתבע שעשה דין לעצמו ונהג בחפציה של התובעת כמנהג בעלים, לרבות העובדה שלא טרח להגיש כתב הגנה בתיק, יש בכדי לגרום לתובעת עוגמת נפש והנני מעריך הנזק ברכיב זה בסך של 2,000 ₪.
13.איני מקבל בקשתו של התובע להשבת החפצים לידי התובעת בשלב זה וכן למתן פיצוי מסוים בגין נזקיה (כמובקש על ידו בפרוטוקול הדיון). עסקינן בחפצים משומשים אשר מאוכסנים אצל הנתבע תקופה של כשנה ומצבם כיום כלל לא ידוע. כמו כן, אין כל אסמכתא לכך שהשולחן תוקן וכן אין להעמיד את התובעת במצב בו תקבל לידיה בחזרה את החפצים, כאשר אין לה כל שימוש בהם עתה והיא תאלץ לפעול למכירתם במחיר לא ידוע.
14.לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתה של התובעת בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,500 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
15.כמו כן, הנני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.
16.לאור התוצאה אליה הגעתי ובכפוף לתשלום מלוא פסק הדין לידי התובעת, הנתבע רשאי להשאיר בידיו את החפצים ולנהוג בהם כמנהג בעלים.
17.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
