ורגס נ' הרב יהושע זינקובר

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' יעקובי) בהפ"ב 11920-06-16 מיום 29.1.2017.

רקע

1. עניינו של הסכסוך בין הצדדים בזכות השימוש בחצר ביתם המשותף. במטרה לפתור סכסוך זה, פנו הצדדים להליך בוררות ב"בית הוראה הישר והטוב - בית דין צדק ובית הוראה לדיני ממונות וריבית שע"י", שהתנהל לפני מותב תלתא. פסק הבוררות שניתן על ידי הבוררים אושר על ידי בית המשפט המחוזי, ובעקבות זאת נקט המשיב בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש. במסגרת הליך ההוצאה לפועל, העלה המבקש טענת "פרעתי". רשמת לשכת ההוצאה לפועל (ק' יצחקי), החליטה כי לצורך דיון בטענה זו, נדרשת הבהרה של פסק הבוררות, לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, (להלן: חוק ההוצאה לפועל) ביחס לסוגיות כדלקמן:

"1.    השטח המדוייק נשוא הבוררות.

2. אלו חפצים יש לפנות מהשטח נשוא הבוררות – האם מדובר גם בגדרות ומבנים אשר נבנו על השטח.
3. הגדרה מדוייקת אודות הגבולות ושטח המגרש נשוא ס' ג'.
4. האם הקבוע בס' ג' שולל את האפשרות למעבר שכנים בשטח האמור לרבות החייב ואחרים."

           אשר על כן פנתה הרשמת בבקשת הבהרה לבית המשפט המחוזי אשר אישר את פסק הבוררות. 

2. בית המשפט המחוזי קבע כי אין ביכולתו להבהיר את פסק הבוררות, ועל כן הורה לצדדים לפנות למותב הבוררים שנתן את פסק הבוררות בבקשה מתאימה. הבוררים קיימו דיון בנוכחות הצדדים בסוגיות הטעונות הכרעה, אך הדיון הסתיים ללא החלטה אופרטיבית. בהמשך לאמור, מינו הבוררים מודד מטעמם לצורך עריכת תשריט על מנת שיסייע להם להכריע בסוגיות שבמחלוקת. על בסיס תשריט זה, ניתנה הבהרה מצדם של הבוררים ביחס לסוגיות הנ"ל (להלן: החלטת ההבהרה).

3. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את ההבהרה. המבקש טען כי פעולות הבוררים במסגרת החלטת ההבהרה היוו למעשה הכרעה חדשה בסוגיות שלא נדונו בהליך המקורי, ועל כן החלטת ההבהרה ניתנה בחוסר סמכות. עוד טען המבקש כי החלטת ההבהרה פגומה, גם מחמת כך שלא ניתנה לו הזדמנות להעלות הסתייגויות עובר לנתינתה. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המבקש, בקבעו כי הבוררים היו מוסמכים לפעול כפי שפעלו כדי לאפשר את ביצועו של פסק הבוררות. עם זאת, נקבע כי נפל פגם בכך שההבהרה ניתנה בלי שהתאפשר לצדדים להתייחס לתשריט שהוכן על-ידי המודד. על כן קבע בית המשפט כי אין לבטל את ההבהרה, אך יש להחזיר את ההליך לבוררים פעם נוספת, על מנת שיאפשרו לבעלי הדין להתייחס לתשריט. נקבע כי לאחר מכן תינתן הבהרה חדשה "זהה לקודמתה או שונה ממנה".

4.  במסגרת הבקשה שלפנַי, טוען המבקש כי הבהרת פסק הבוררות ניתנה בהיעדר סמכות, וכי ממילא לא היה מקום לאשר את פעולות הבוררים שבוצעו בהקשר זה. לטענת המבקש, לאחר שאושר פסק בוררות על ידי בית המשפט המחוזי, אין לבורר ואף לא לבית המשפט המחוזי, סמכות להבהירו או לתקנו באופן שכולל עריכת דיון מחדש בסוגיות שלא הוכרעו, בחינת שאלות שבעובדה, מינוי מודד, ועוד. עוד נטען, כי העובדה שהבוררים מינו מודד מטעמם והסתמכו על ממצאיו בהבהרתם ללא מתן אפשרות לצדדים להתייחסות לכך, מהווה פגם נוסף בהליך המצדיק את ביטול ההבהרה באופן מלא.