וקסלר נ' ג'ראמנה

פסק דין

1.באחד מימי חודש אוגוסט 2011, הכניסה התובעת את רכבה לשטיפה במקום המשמש

לשטיפת כלי רכב באזור התעשייה ביקנעם.

לטענת התובעת, במהלך שהותה במקום, הסיע אחד מהעובדים רכב אחר ובתוך כך פגע

בדלת ובכנף הימניות של רכבה. משהבינה כי לאותו עובד, קטין כבן 15-16, אין כלל רשיון

נהיגה ו"מתוך רצון טוב שלא לפגוע בו", היא הסכימה להצעת הנתבע, אשר הציג עצמו בפניה כבעל הבית של העסק, כי יתקן את הנזק שנגרם לרכבה, על חשבונו, מבלי להפעיל ביטוח.

2.טענותיה של הנתבעת עד כאן, אושרו על ידי הנתבע בעת שהעיד בפני בבית המשפט, זאת

בניגוד גמור לטענה העיקרית המופיעה בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, בו נטען כי "הנתבעת

בנהיגתה הרשלנית, גרמה לאירוע התאונה והיא שנסעה לאחור ופגעה בטרקטור שלו" (ס'

8(ג) לכתב ההגנה).

כשהתבקש הנתבע להסביר טענה זו, השיב כי מדובר בטענה שאיננה נכונה והוסיף כי לא

הוא כתב את כתב ההגנה וגם לא הוא זה שחתום עליו.

בכתב ההגנה העלה הנתבע טענה נוספת לפיה הוא כביכול אינו בעל העסק, אך לנוכח

נטל על עצמו את האחריות על הפגיעה, כפי שיובהר להלן, אינני רואה עצמי נדרשת לדון בה.

3.במהלך עדותה של התובעת בפני, נחשפתי, לצערי, להתנהלות פסולה, שלא תאמר פלילית, לא רק מצד הנתבע, אלא גם מצידה היא. הן התובעת והן הנתבע סיפרו ואישרו כי לאחר

שהנתבע תיקן את הרכב על חשבונו "במוסך בבאקה", והתובעת לא הסכימה לקבל את

רכבה בחזרה, כשלטענתה התיקון שבוצע בו היה לקוי עד מאד, הפעיל הנתבע את פוליסת

הביטוח שלו ובתוך כך צייד את התובעת באישור מיום 18.1.12 (שצורף למסמכי התביעה),

לפיו הוא היה זה שפגע ברכבה עם מכוניתו שלו, המבוטחת בחברת הביטוח "הראל".

התובעת הודתה בפני, כי היתה זו היא בעצמה שהציעה לו לעשות כן: