וקנין נ' שטרנפלד

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 6,000 ₪.

רקע עובדתי:

התובע, אשר ניהל הליך גירושים מבת זוגתו פנה, לטענתו, לנתבע רואה חשבון, כדי שזה האחרון יכין עבורו חוות דעת אקטוארית לאיזון משאבים כולל בינו לבין בת זוגתו.

התובע שילם את עלות שכר הטרחה במלואה.

לטענתו, השירות שהוזמן מאת הנתבע הוא שירות של חוות דעת פרטית מטעמו ולא חוות דעת מטעם שני הצדדים ומשהוכנה חוות הדעת, העביר הנתבע את חוות הדעת גם לגרושתו, שלא היתה מוכנה לשאת בעלויות חוות הדעת והורה לנתבע שלא להעביר את חוות הדעת לגרושתו.

לטענתו של התובע, הנתבע העביר, בניגוד להנחייתו ובקשתו, העתק לגרושתו וזו ניצלה אותה, בכך שלא ביקשה להשתתף בעלות וכי גרושתו ניצלה את חוות הדעת שהועברה אליה, בניגוד לבקשתו ובכתב התביעה לא ציין איזה נזק נגרם לו ובפני טען כי גרושתו התבצרה בעמדתה בעניין המשא ומתן.

הנתבע מציין, כי פעל מטעם שני הצדדים וכי התובע הוא זה ששילם את שכר הטרחה. גרושתו של התובע גם היא שיתפה פעולה, המציאה מסמכים, כדי שחוות הדעת תתייחס למכלול הנכסים והזכויות של הצדדים.

הנתבע סבור, כי חוות הדעת היא בהסכמת שני הצדדים ולא מטעם אחד הצדדים.

הכרעה:

היה על התובע לבסס בפני את היקף השירות החשבונאי שהוזמן על ידו, כדי לבחון כאם בעצם ההעברה של חוות הדעת, מהוה הפרה של ההסכם של מתן השירות החשבונאי.

התובע, מעבר לעדותו בלבד, לא הביא שמץ של ראיה לפיה מדובר בשירות של חוות דעת פרטית מטעם התובע. חוות דעת כזו, כך שוכנעתי, לא יכולה להיות חוות דעת רצינית אם אין שיתוף של הצד השני בהמצאת המסמכים. המסמכים שצורפו על ידי הנתבע, מלמדים כי גרושתו שיתפה פעולה, המציאה מסמכים, פרסה מלוא טענותיה בפני האקטואר וזה האחרון ערך חוות דעת.

הוויכוח בין הצדדים לגבי שכר טרחה של האקטואר, אינו קובע את זהות המזמין, שכן עניין המימון הוא עניין פנימי בין התובע לגרושתו.

שוכנעתי, כי אכן הזמנת השירות היתה חוות דעת כוללת של בני הזוג ולראיה שיתוף הפעולה של גרושת התובע, חוות הדעת הועברה לשני הצדדים ולא שוכנעתי כי הועברה קודם לגרושתו של התובע ולאחר מכן לתובע.

מעבר לכך, גם אם היתה הפרה, לא ברור כיצד הדבר גרם נזק כלשהו לתובע, אשר הסתמך על חוות הדעת במהלך המו"מ ויכול היה לדרוש את חלקו מגרושתו, במסגרת ההסכם הכולל.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי קיימת הפרה של הסכם מתן השירות החשבונאי, שוכנעתי כי מדובר בחוות דעת מוסכמת ולא חוות דעת של מי מהצדדים. שאלת המימון היא שאלה עקרונית בין הפונים ואינה קשורה למומחה.

לראיה, מכתבו של ב"כ התובע אשר טרונייתו היתה אי השתתפות גרושתו של התובע בעלויות המימון.

אין בכך ובין הפרת ההסכם, לא כלום.

התוצאה:

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.