וקנין נ' מולה ואח'

החלטה

בקשה למתן פסק דין ולחלופין לחייב בהוצאות את הנתבעים על כך, שלא עמדו בלוחות הזמנים שקבע בית המשפט. אי עמידה בלוחות הזמנים היתה לגבי מילוי בקשות התובע וכן משלוח דרישה תשובה לשאלון מצד הנתבעים.

ב"כ הצדדים הגישו על כך בקשות ותגובות לא מעטות, בפריסה שמתנהלת מפברואר ועד אפריל 2010, וזאת לאחר שמותב זה קבע את לוחות הזמנים ל-30 יום וזאת בהחלטה מיום 13.12.09, בפרוטוקול.

בשלב זה, כל שנותר להשלים הוא שעל התובע להשיב לשאלון ובא כוחו מסר כי ניתן לעשות כן תוך 20 יום.

אינני נותנת פסק דין מחמת האיחור. באשר לחיוב בהוצאות – אני מסכימה עם ב"כ התובע, כי לוחות זמנים שנקבעים ע"י בית המשפט אינם בגדר המלצה, אלא נועדים לקדם את בירור המחלוקת לגופה ולפיכך, יש לעמוד בלוחות הזמנים.

הנתבעים התייחסו לבקשה למתן פסק דין וזאת בתגובה מ-25.2.10, אשר אליה צורף תצהיר של בא כוחם. מתוך התצהיר עולה, כי הדיון ביום 13.12.09 היה יומיים לאחר שבא כוח הנתבעים קיבל את הייצוג לאחר שחברו עו"ד בראל ויתר על הייצוג של הנתבעים. אותו יום היה יום ו' בשבוע. לפי התצהיר, ב"כ המבקש פנה לחברו ותיאם מתן אורכה מסיבות אישיות. ביום 8.2.10, הוגשה תשובה לשאלון וגילוי מסמכים. אורכה נוספת לא הגיעה לכלל שיח בין עורכי הדין בינם לבין עצמם, כאמור בסעיף 10 לתצהירו של עו"ד אבקסיס.

התנהלות ב"כ הצדדים, בינם לבין עצמם, לקידום התיק, היא דרך המלך והנחיות והחלטות של בית המשפט ניתנות במקום שבו יש כשל בהליך זה. יחד עם זאת, משנדרש ביהמ"ש לתת החלטות, ב"כ הצדדים אינם חופשיים לתרגמם בינם לבין עצמם ללא אישור בית המשפט. אין מדובר בסמנטיקה או עמידה על בכורת בית המשפט, אלא הכרה בכך שניהול התיק נעשה ע"י השופט ולפיכך, החלטותיו ניתנות כאשר הוא מסתכל על קידום התיק שבפניו ויתר התיקים המתנהלים בפניו.

מכאן, שאם החלטה אשר קובעת מועד אינה נראית לצד, עליו לנסות לשנות אותה בדרך הקבועה בתקנות ובהעדר הצלחה, עליו לכבד את לו"ז שנקבע.

ככל שמדובר בבקשה למתן פסק דין, דחיתי בקשה זו. מתוך האמור לעיל, עולה, כי הנתבעים עמדו בלו"ז קרוב להוראת בית המשפט. מכאן אני מגיעה לבקשה של הנתבעים אשר הופנתה לתובע, להשיב על שאלון. בקשה זו הוגשה בחודש אפריל 2010, באיחור רב. אולם, לבקשה צורפה תכתובת ממנה עולה, כי במקביל למתן תשובות לשאלון והמצאת תצהיר גילוי מסמכים, ובאותו מכתב מלווה, התבקש התובע להשיב בתצהיר ערוך כדין על השאלון המצורף.

בקשתו של התובע לחייב את הנתבעים בהוצאות על האיחור בהעלאת דרישה זו, נדחית, שכן חוסר המעש הוא מבית היוצר של התובע וחוסר היעילות של הליך קדם משפט זה, הוא שלו.

אכן, חברו לא פנה לבית המשפט בלו"ז יותר קצר, אך התובע היה יכול למנוע את בקשת חברו אילו השיב על השאלון.

על מנת להישאר במסגרת השוויון בין הצדדים, אני קובעת כי הוצאות ישיבת סרק זו בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, תוטלנה על כתפי מי שיפסיד במשפט.

אני מורה, כי תשובות לשאלון יומצאו לב"כ הנתבעים תוך 20 יום מהיום, כפי שהתחייב ב"כ התובע.

אני קובעת קדם משפט נוסף ליום 25.11.10 בשעה 15:30.

היה וב"כ הצדדים יסכימו כי ההליכים המקדמיים יסתיימו עוד לפני כן, יגישו בקשה משותפת לביטול קדם המשפט ולהורות על הגשת תצהירים וקביעת התיק להוכחות. יחד עם בקשה זו, הם יגישו בקשה שבה כל צד יפרט מה הם הפלוגתאות במחלוקת בתיק זה.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

הקלדנית: אילנית.

הוקלד על ידי: אילנית אבוקרט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: