וקנין נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בת"א יפו [כב' השופטת נועה פראג-לבוא] אשר הרשיע את המערער עפ"י הודאתו בשני מעשים, בשתי עבירות של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) ועוד לפקודת התעבורה.

מעשים שהיו כך היו. ביום 08.07.11, בסמוך לשעה 03:00 עפ"י האישום הראשון, נהג המערער ברח' שומרון בת"א את מכוניתו כאשר הוא שיכור, שכרותו נמצאה ככזו בבדיקת מאפיינים. משנדרש המשיב ליתן בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף, סירב.

הסתיים הטיפול במשיב, ולא נעצר אלא נשלח לדרכו. והנה, בשעה 05:02, שעתיים אח"כ לערך, נתפס נוהג ברח' מנחם בגין בת"א. הפעם הסכים המערער לבדיקת שכרות באמצעות בדיקת דם, ונמצא שבדמו 106 מיליגרם אלכוהול לכל מיליליטר דם, כאשר הנורמה הינה 50, דהיינו, פי 2 ויותר מהמקסימום.

בית משפט קמא, לאחר ששמע טיעונים לעונש, בו נתבקש ע"י התביעה, בין היתר, להטיל על המערער כמה שנים מאסר בפועל, לא נעתר לבקשה בתחום זה, אך הטיל על המערער ארבע שנות פסילה בפועל, דהיינו, מכפלת המינימום הקבועה בסעיף 39 א' לפקודת התעבורה.

טוען המערער בפניי, כפי שטען בפני בית משפט קמא, שמדובר בעונש פסילה דרקוני בהתחשב בכך שעסקינן בנהיגה באותה שכרות, דהיינו, שכרות אחת, שבשלה נתפס פעמיים.

בית משפט קמא בצדק קבע שאמנם מדובר בשכרות אחת אבל בשני מעשי נהיגה. אין מדובר בעבירה נמשכת כפי שמנסה ב"כ המערער לכוון, אלא בשתי עבירות נפרדות שבוצעו על בסיס מצע עובדתי אחד. שני מעשי עבירה שונים.

עיון בתיק החקירה שהגישה התביעה במסגרת הערעור בפניי מלמד, שבשל מעשה הנהיגה הראשון שוחרר המערער ע"י השוטר בשעה 04:20, וכאמור, כעבור כארבעים דקות נתפס נוהג שוב בקרבת מקום.

עובדות אלה אינן, עפ"י השקפתי, מלמדות על כך שאין להעניש את המערער בשל שני מעשי עבירה. צירוף המינימום של שתי העבירות מביא לתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא במסגרת גזר דינו. עיינתי בגיליון הרשעותיו התעבורתי של המערער, אם כי לחובתו גם עבר פלילי, שאין לו משקל לצורך ענישתו בעבירת השכרות, ונכון שאין בעברו עבר בעבירה זהה של נהיגה בשכרות, אך מנגד לחובתו הרשעות בעבירות תעבורה חמורות אחרות, עבירות מהירות, אור אדום ועוד.

יש לזכור שאין הערכאה הערעורית גוזרת את הדין, אלא היא בוחנת האם שגה באופן קיצוני בית המשפט שגזר את הדין. בנסיבות שתוארו לעיל, כאשר המערער מהין ליטול ידו ולנהוג את הרכב זמן קצר אחרי שנתפס והובהר לו באופן ברור בבדיקת מאפיינים כי הוא מסוכן בנהיגתו, לא אוכל לומר שבית משפט קמא הגזים בגזרו את הדין של המערער כפי שגזר אותו, ולכן, הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"ב, 10/11/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: