וקנין ואח' נ' מרלי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התביעה היא על סכום של 140,000 ₪.

גדר המחלוקת בין הצדדים הובהרה והוגדרה בישיבת קדם המשפט מיום 23.1.13, שם הסביר ב"כ התובעים- "אנו טוענים כי נעשתה הפרה חוזית אתנו בשלב המו"מ, לרבות בשלב חתימה על זיכרון הדברים המהווה חוזה מחייב. אנו תבענו את הפיצוי המוסכם בצירוף ראש נזק לא ממוני".

ב"כ הנתבעים טען לעומת זאת- "זו תביעה שצריכה להידחות, שכן העסקה לא הבשילה לכדי חוזה מחייב והצדדים יודעים זאת היטב".

התקיימו שתי ישיבות הוכחות בתיק זה. בשלב הראשון העידו בישיבה מיום 01.10.13 עו"ד שילה סגל, אליה התייחסו הצדדים בישיבת קדם המשפט מיום 23.01.13 כדלקמן:

ב"כ התובעים- "יש צורך בהעדתה של עוה"ד שילה סגל שייצגה את שני הצדדים החל מחתימת זיכרון הדברים".

ב"כ הנתבעים- "...וגם עו"ד סגל לא הייתה אמורה לייצג את המוכרים וזיכרון הדברים נערך אצל המתווך, דבר שיכול להביא לכך שנצטרך להעיד גם את המתווך".

כן העיד המתווך, מר שי בודנשטיין.

בישיבה מיום 07.01.14 העידו התובעת 1 ושני הנתבעים (לטעמי, החשיבות היתה בעיקר לעדות הנתבעת 2).

ביחס לעדויות העדים מטעם התובעים:

עדות עו"ד שילה סגל- עוה"ד תמכה בעמדת התובעים, על פי עדותה נעשה חוזה בין הצדדים. בתשובה לשאלת בית המשפט בפרוטוקול בית המשפט בעמ' 4: "את בעצם מעידה לטובת התובעים?"

ענתה: "נכון. לאחר מספר שיחות (עם הנתבעת 2- הערה שלי השופט ע. נווה) לפי מה שרשום לי, קיבלתי אישורה לפנות לעו"ד לוריג, היו אישורי משכנתא בתיק, אבל בגלל הזמן שחלף היה צורך בחידושם ולכן הוזמנו שוב. פניתי לעו"ד לוריג ואף הזמנתי אישור יתרות מבנק לאומי וזאת לאחר שהיא נתנה לי אישור, גב' מרלי, לפעול בתיק. היא הסכימה למכירה, נתנה לי אישור. ההתחבטות הסתיימה לאחר שיחות. היא נתנה לי את המייל בעבודה שלה, שלפני כן לא הכרתי אותו והיא נתנה לי אישור להכין טיוטה, כאשר סוכם ביננו שנעשה את זה בסמוך או מייד עם סיום העברת הזכויות על שמם".

לגבי עריכת זיכרון הדברים העידה בעמ' 2: "לפי מיטב זכרוני, ערב אחד פנו אלי ממשרד התיווך, העבירו לי את זיכרון הדברים. הודיעו לי שבעצת ובהסכמת הצדדים אני מייצגת את שני הצדדים ושאתחיל לערוך הסכם".

עורכת הדין הכחישה כי נקטה עמדה מוטה לטובת צד כזה או אחר והעידה בע"מ 7: "אין לי שום צד, במיוחד שלא נקטתי בשום הליך. אני לא מעוניינת בשום דבר לא נגד משפחת מרלי ולא פרץ. זה שאני מעידה את האמת זה לא אומר שאני טעונה נגד משפחת מרלי".

בהתייחס לעדותה זו העידה הנתבעת 2 וזאת שוב לשאלת בית המשפט בעמ' 18 לפרוטוקול:

"איזה אינטרס יש לגברת שלה לבוא לבית המשפט ולהגיד מה שאמרה".

וכך העידה- " אני מעולם לא סיכמתי עם שלה, היא לא דיברה איתי ולא סיכמנו שהיא תהיה עו"ד שלי. אין שום סיבה שזה היה אחרת, יש לנו את עו"ד לוריג. כשהיא הודיעה לי ב-28 לחודש שיש טיוטה צלצלתי לעו"ד לוריג וביקשתי לא לתת לה שום דבר. אם היינו עושים את החוזה ב-13 העסקה היתה יוצאת לדרך. מרגע שלא עמדו ב-13 מבחינתי היה תנאי משמעותי והחוזה נפל. אני ראיתי בזה אות משמיים שהדבר הטוב ביותר להיות עם הבעל שלי בבית שלי".

עדות המתווך שי בודנשטיין: ראשית עלי לציין, כי קיימת סתירה בין עדותו של עד זה לבין עדותה של עוה"ד סגל לעניין עריכת זיכרון הדברים. בעוד שעו"ד סגל טענה, כאמור לעיל, כי פנו אליה ממשרד התיווך, העבירו לה את זיכרון הדברים והיא נתבקשה לערוך הסכם, הרי שהמתווך העיד בעמ' 11 לפרוטוקול: "ממה שאני זוכר, עו"ד שילה שלחה לי במייל זיכרון דברים כי אני ביקשתי. ביקשתי ממנה גם שתוציא נסח טאבו וגם שלחה לי זיכרון דברים. הוצאתי ומילאנו את כל הפרטים שלהם והמחיר והכל".

מסתירה זו, לא ניתן להבין בבירור מי הזהות שעמדה מאחורי ניסוח זיכרון הדברים ומי בפועל ערך אותו, דבר שמטיל ספק במהימנותו המשפטית. אציין כי נקודה זו אף הועלתה על ידי הנתבעים בסיכומיהם.