וקנין ואח' נ' גוטרמן

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 5.11.12 בצומת גן יבנה. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע בנתיב הימני על מנת להיכנס לנתיב השמאלי. רכב הנתבעת נסע מאחוריו בנתיב השמאלי. תוך כדי נסיעה האיצה הנתבעת את רכבה על מנת להיכנס לנתיב הימני בו נסע התובע והנתבעת ניסתה לעבור את רכב התובע, מבלי לבדוק שהוא נמצא בתוך הנתיב הימני. תוך כדי כניסתה לנתיב הימני פגע רכב הנתבעת ברכב התובע בחלקו השמאלי בפגוש אחורי ובדלתות בצד.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, התובע נהג את רכבו בצורה פרועה המסכנת חיי אדם תוך שהוא חותך רכבים אחרים. התובע נעמד לצדה של הנתבעת בצומת גן יבנה. התובע התעצבן על כך שהנתבעת העירה לו על נהיגתו המסוכנת ובתגובה הסיט במתכוון את רכבו שמאלה תוך שהוא מתנגש בכוונה ברכבה של הנתבעת בצדו הימני. בנוסף, התובע התקדם לפני רכב הנתבעת והחל להתנגש בו פעם אחר פעם בנסיעה לאחור. לאחר מכן מתארת הנתבעת אירועים בהם התובע יצא מרכבו והחל להכות אותה ואת אחותה. למקום הוזעקה משטרה והנתבעת פונתה לביה"ח.

4.ביום 9.7.13 התנהל דיון בתיק, נשמעו עדויות הצדדים ונשמעה עדותה של אחות הנתבעת הגב' סנדרה סיליבקובה.

5.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.התובע תיאר בעדותו את אופן קרות התאונה כדלהלן:

"נסענו ברמזור. מאשדוד לכיוון ת"א. כביש ישר 2 נתיבים. הייתי בנתיב ימני, היא בשמאלי. הייתה שם תנועה. באתי להיכנס לנתיב שלה, היא לא נתנה. המשכנו. עוד איזה חמש דקות המשכנו. הגענו לרמזור של גן יבנה. נסענו במהירות 60-70 קמ"ש. באתי בפעם השנייה להיכנס לנתיב שלה, היא האיצה, ראתה שאני נכנס. שפשפה לי את הדלת מצד שמאל, האחורית. המשכתי ישר, האצתי עוד קצת כדי להתקדם ואז היא או איבדה שליטה ואז פגעה בפינה השמאלית אחורית של הרכב בפינה הימנית של רכבה" (ר' עמ' 1 ש' 26-30 לפרוטוקול).

ב.תיאור התאונה המפורט לעיל אינו מתיישב עם הנטען בכתב התביעה, שם טען התובע שהנתבעת ביקשה לסטות מהנתיב השמאלי לתוך נתיב נסיעתו - הנתיב הימני.

ג.עדותו של התובע לכך שביקש להשתלב לתוך נתיב הנסיעה של התובעת אינה מתיישבת עם עדותו לכך שניסה להשתלב לפני רכבה של הנתבעת ובמקום הייתה תנועה (ראה עמ' 1 ש' 26-27 לפרוטוקול) לעומת עדותו לפיה הצדדים היו ראשונים בצומת.

ד.לא מצאתי כל סתירה בין עדותה של הנתבעת לבין עדות אחותה, הגב' סנדרה סיליבקובה, ועדותן נחזתה בעיניי כאמינה.

ה.אם לא די בכך, עסקינן בשתי גרסאות סותרות שקולות והלכה היא שבמקרה זה יפעל הספק לחובת התובע (ר' לדוגמא ע"א 8385/09 מועצה מקומית סאג'ר נ' סונול (פורסם בנבו)).

6.לסיכומו של דבר, התביעה נדחית. הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: