וקנין(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

החלטה

ב"כ המשיב הגיש תשובה בהמשך להחלטה בדיון שהתקיים, אליה צירף מסמך בכתב מאת רופא נרקולוג של בית הסוהר אשל, ואשר ממנו עולה כי קיים הסכם בעל פה בין שב"ס לבין משרד הבריאות לפיו המשך טיפול בסבוקסון ינתן רק למי שהחלו טיפול זה בקהילה.

תשובה זו מעלה מספר שאלות ועל פני הדברים הינה בעייתית.

אין זה ברור למה הכוונה הסכם בע"פ, מי הוא הגורם בשב"ס אשר כרת הסכם כאמור בע"פ, מדוע היה צורך באישור הרופא כדי לדעת כי קיים הסכם כאמור, מה סיבתו של הסכם זה, ומדוע בא לעולם, אילו שיקולים מביאים להסכם כאמור, ומדוע ימנע מאסיר אשר לא קיבל את החומר האמור בקהילה מלקבלו במאסרו.

מהתשובה אני למד כי הטיפול האמור ניתן על ידי שב"ס, אולם זאת רק בסייג האמור כי התקבל קודם בקהילה, וכלל לא ברור מדוע קיים סייג זה.

כמו כן נאמר על היעדר התוויה רפואית – אולם לא במסמך הרופא המצורף כעת וגם לא במסמך הרופא אשר צורף לתגובה שהוגשה לעתירה, לא צויין האם נשקלה או נבדקה כלל בקשת העותר מהבחינה הרפואית. אין זה ברור אם הסבל שהעותר טוען לו שנגרם לו כתוצאה מהטיפול במתדון נשקל.

אפנה לדברי העותר בדבר סיבלו ואפנה גם לדבריו כי הרופא אמר לו שהיה נותן לו את הטיפול, אולם "ההנהלה" מונעת ממנו זאת.

מכל האמור העותר יבדק שוב, בדחיפות, על ידי רופא, אשר יתייחס מבחינה רפואית, ומבחינה רפואית בלבד, לשאלה האם נכון הוא כי העותר יקבל את הטיפול המבוקש על ידו, בסבוקסון, חלף הטיפול במתדון. יודגש כי על הרופא לחוות דעתו מהבחינה הרפואית גרידא, ולא מכל היבט אחר הקשור בהסכמים או באילוצים אחרים.

בנוסף, ב"כ המשיב יתייחס לשאלות אשר פורטו לעיל בתשובה אשר יגיש לבית המשפט.

חוות הדעת והתשובה יוגשו לבית המשפט עד ליום 19.12.2013.

לעיוני בתום המועד.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ד, 17 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: