ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין - מחוז תל-אביב והמרכז נ' עו"ד דוד ידיד

השופט מ' מזוז:

1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות) מיום 10.1.2018 בעמל"ע 56780-09-17, אשר קיבל את ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 27.8.2017 בבד"א 132,134/16.

2. אציין כבר בראשית הדברים כי ראינו מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה; זאת משסברנו כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינו של המקרה הקונקרטי הנדון אשר ראוי להעמיד בה דברים על מכונם.

תמצית רקע והליכים קודמים

3. ראשיתו של הליך זה בקובלנה משמעתית שהגישה המערערת, ועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין במחוז תל אביב (להלן: ועדת האתיקה או המערערת), נגד המשיב בעקבות כנס לניצולי שואה יוצאי מרוקו ועיראק שארגן במסגרת עיסוקו המקצועי כעורך-דין באולם במתנ"ס בבאר שבע (להלן: הכנס). המידע על קיום הכנס הגיע למבקשת דרך מנשר פרסום על הכנס, וזו שכרה את שירותיו של משרד חקירות לבדוק את אופי האירוע. חוקר פרטי מטעם משרד החקירות (להלן: החוקר) הגיע לכנס, צילם את שראה בפרק הזמן בו שהה במקום וכן אסף מסמכים שחולקו לבאי המקום. החוקר הכין דו"ח על פעולותיו וכן דיסק שעליו נצרבו הצילומים והמסמכים, ובעל משרד החקירות העביר למערערת דו"ח משלו בצירוף דו"ח החוקר, הדיסק והמסמכים. בהסתמך על חומרים אלו הגישה המערערת קובלנה נגד המשיב לבית הדין המשמעתי המחוזי בתל-אביב בה יוחסו למשיב מספר עבירות משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: החוק או חוק לשכת עורכי הדין).

4. פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי ניתן ביום 26.5.2016. במסגרת שלב הראיות שמע בית הדין את בעל משרד החקירות ואת החוקר שהעידו כעדי התביעה. מטעם ההגנה לא זומן כל עד. לאחר צפייה בצילומים ובחומרים שבדיסק מצא בית הדין לקבל כראיה את הצילומים שערך החוקר בכנס ואת המסמכים שאסף, תוך שהוא דוחה את טענת המשיב כי נפל פגם מהותי בחוקיות איסוף הראיות, בקבעו כי "ישנן סיטואציות המחייבות שימוש בכלים כגון דא בכדי להניח תשתית ראייתית לביסוס חשד לקיום דבר עבירה, ובלבד שאין הדברים נעשים אגב פגיעה בזכות מהותית כגון הזכות לפרטיות". בהמשך לכך נקבע כי בענייננו לא היה בפעולות החוקר "כדי לפגוע בפרטיות של מאן דהוא".

בעדותו מסר החוקר כי ביום 2.5.2012 בשעות הצהריים המוקדמות הוא הגיע למתנ"ס שאליו הונחה להגיע. במקום היו כ- 40 עד 50 אנשים. הוא הבחין במשיב עומד במרכז החדר ומשוחח עם קבוצה גדולה של אנשים אשר סובבת אותו, ובעורכי דין נוספים ישובים סביב שולחנות מסודרים במקום. החוקר העיד כי שמע את המשיב מדבר על כך שצוות ממשרדו נמצא במקום, וסיפר כי המשיב אף הציג את עצמו בפניו, והחוקר ביקש ממנו באופן אישי שיסביר לו במה דברים אמורים. החוקר שיתף את בית הדין בהתרשמותו ממהלך ביקורו במקום, כי עורכי הדין שנכחו שם היו אמורים לשבת עם המוזמנים ולסייע בידם במילוי טפסים כאשר המוזמנים שויכו לעורכי הדין ולצוות שנכח במקום על-פי תחומי התמחותם בסוגים שונים של תביעות פיצויים. בית הדין מצא את עדותו של החוקר מהימנה, וציין כי שוכנע "למעלה מכל ספק שההקלטות מתעדות מצב דברים אותנטי התואם את גרסת העד". בהתייחס לתוכן ההקלטות קבע בית הדין דברים אלו: