ועדה מקומית תכנון ובניה מעלה נפתלי נ' עזאם

הכרעת הדין

כתב האישום

1.ביום 11.4.2010 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, ובו הואשם בביצוע עבירה של אי קיום צו בית המשפט לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. תמצית פרק העובדות בכתב האישום הינה כדלקמן: בתיק תו"ב 2384-08-07 בבית משפט השלום בצפת (להלן: כתב האישום הראשון) ניתן ביום 24.6.2008 גזר דין, במסגרתו נאסר על הנאשם לעשות שימוש, החל מיום 24.8.2008, במכולת קירור ששטחה כ-30 מ"ר (להלן: המכולה), אותה הוא הציב ללא היתר בניה בקרקע חקלאית, בחלקות 13-11 בגוש 14115 שבגוש חלב (להלן: המקרקעין), והוא נצטווה להרסה עד ליום 24.12.2008 (להלן: המועד הקובע). בתאריך 15.9.2009 התגלה כי הנאשם לא הרס את המכולה וכי הוא ממשיך להשתמש בה.

בדיון ביום 13.9.2012 ציין בא-כוח המאשימה כי לנוכח האמור בגזר הדין נשוא כתב האישום הראשון (ת/2), חוזרת בה המאשימה מהטענה בדבר אי קיום צו איסור שימוש במכולה.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, וטען כי עוד לפני 15.9.2009 הוא קיים את גזר הדין מיום 24.6.2008. בא-כוח המאשימה הודיע בדיון ביום 9.5.2012 כי המכולה פונתה מהמקרקעין, אולם טען כי היא ניצבה שם ביום 15.9.2009, דהיינו - לאחר המועד הקובע.

3.השאלה הרלבנטית, בה נדרשה הכרעה, הינה האם במועד הקובע ניצבה המכולה במקרקעין.

אכיפה בררנית

4.בסיכומים בכתב שהוגשו בשם הנאשם על-ידי עו"ד עדי גולדנברג נטענה טענה מקדמית של הגנה מן הצדק, שעניינה אכיפה בררנית. נטען כי באזור גוש חלב ובכפרים הסמוכים לו מצויות מכולות רבות השייכות לחקלאים, אשר הציבו אותן ללא היתר, אולם המאשימה לא נקטה נגדן בצעדים משפטיים.

5.דינה של הטענה המקדמית להידחות משני טעמים: התשתית העובדתית לטענה זו לא הוכחה, ואין די באמירה כללית כדי להשתית עליה טענה משפטית שעשויה להוביל לביטול כתב אישום נגד הנאשם בתיק זה. שנית, כבר נפסק כי לא כל אכיפה חלקית היא בהכרח אכיפה סלקטיבית פסולה (ראו: יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני א' (מהדורת 2009) 1350-1348; ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור (פורסם בנבו, 4.9.2007); ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.8.2008)). במקרה הנוכחי לא הוכחו שיקולים זרים ומטרות פסולות באי העמדת אחרים לדין או בהעמדת הנאשם שבפנינו לדין בעבירה של אי קיום צו בית משפט, שהיא העבירה הרלבנטית לענייננו.

ראיות הצדדים

6.המאשימה ביקשה להוכיח כי המכולה שזוהתה במקרקעין ביום 15.9.2009 הינה אותה המכולה שניצבה בהם ביום 19.1.2007, עובר להגשת כתב האישום הראשון. לשם כך היא העידה את מפקח הבניה פריד עזאם (להלן: עזאם), אשר ערך את דו"ח הפיקוח משנת 2007 (ת/7), וצילם את המכולה ביום 29.1.2007 (ת/6), ואף ערך את דו"ח הפיקוח משנת 2009 (ת/4) וצילם את המכולה ביום 15.9.2009 (ת/5).

7.בניגוד לדו"ח המפקח מיום 20.12.2009 (ת/4), שקדם להגשת כתב האישום הנוכחי, שהינו טופס מובנה בו ציין עזאם "ביום 15.9.09 ביקרתי במקרקעין ... ומצאתי כי ... לא ביצעו את צו ההריסה", הרי דו"ח המפקח מיום 1.5.2007 (ת/7), הנושא את חתימתו של עזאם, ואשר קדם להגשת כתב האישום הראשון (ת/1), הינו טופס מובנה בנוסח שונה, וממנו לא ניתן לדעת האם עזאם עצמו ביקר במקרקעין וראה במו עיניו את המכולה. למרות זאת, ניתן להסיק כי עזאם הוא שביקר במקרקעין אף ביום 29.1.2007, מצירוף שתי עובדות: בדו"ח צויין כי ביום 29.1.2007 בוצעה הדבקת צו הפסקת עבודה מינהלי, ובבית המשפט העיד עזאם כי תמונת המכולה ת/6, הנושאת תאריך זה (29.1.2007) צולמה על ידו.

8.אמנם במכתב מנהל צוות אגף פיקוח של המאשימה מיום 21.9.2009 אל הנאשם (ת/3) צויין כי ביקורו של מפקח במקרקעין, בו התגלה כי טרם בוצע צו ההריסה, נערך ביום 21.9.2009, אולם נראה שתאריך זה, שהוא אף תאריך כתיבת המכתב, צויין בשגגה, שכן בדו"ח המפקח מיום 20.12.2009 (ת/4) הוא ציין כי ביקר במקרקעין ביום 15.9.2009.

9.עזאם העיד על סמך היכרותו את השטח "ואת המיקום יחסית לכביש שעובר ליד הקרקע", כי בשתי התמונות (ת/5 ו-ת/6) נראית אותה מכולה. בחקירה הנגדית הוא ציין כי המכולה ניצבה במרחק 10 מטר מהכביש, "אבל יכול להיות שזה פחות" (עמ' 8), בשטח שהינו מגודר בצידו של הכביש.

10. עזאם אישר כי המכולה פונתה מהמקרקעין, אך ציין (בעמ' 6 לפרוטוקול): "אין לי תאריך מדויק מתי הוא פינה אותה. זה קרה אחרי 15.9.2009". בהמשך (בעמ' 7) הוא הוסיף כי נדמה לו שבשנת 2011 הוא קיבל מראש מועצת גוש חלב הודעה על פינוי המכולה מהמקרקעין.

11.מעדותו של עזאם, שנתמכה במסמכים אשר אין סיבה לפקפק במידת האותנטיות שלהם, עולה כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי במועד הקובע טרם פונתה מהמקרקעין המכולה נשוא צו ההריסה.

12.הנאשם ביקש להטיל ספק בראיות המאשימה, ובממצא העובדתי העולה מהן, אך עדותו לא הצמיחה ספק שהינו סביר באשר לעיתוי פינוי המכולה מהמקרקעין.

*הנאשם אימת למעשה את עדות עזאם, כאשר אישר (בעמ' 10) כי המכולה הנראית בתמונה ת/5 (שצולמה ביום 15.9.2009) הינה המכולה שנמכרה על-ידו. בהמשך (בעמ' 11) אמר פעם נוספת: "המכולה ב-ת/5 היא שלי אבל התמונה היא משנת 2008. ייתכן ושתלו ב-ת/5 את התאריך". הוא אף נתן הסבר נוסף להימצאות מכולה בשנת 2009 במקרקעין: "אמרתי שיכול להיות מישהו שהציב מכולה במקום, באותו מקום, כי זה כביש וזה שטח פתוח ולא מגודר".

הוא גרס כי המכולה בתמונה ת/6 (שצולמה ביום 29.1.2007) היא אמנם דומה למכולה שבתמונה ת/5, אולם היא איננה המכולה שלו. ייאמר כי די במבט שטחי על שתי התמונות כדי להבחין כי מדובר במכולות זהות, הניצבות באותו מיקום ביחס לסביבתן.

*הנאשם העיד כי אינו יכול לנקוב במועד המדויק בו פונתה המכולה מהמקרקעין (בעמ' 8 לפרוטוקול; ההדגשות הוספו – א"ג): "יכול להיות שהיה עיכוב או איחור, אני לא יודע, אבל לא מאוחר מהתאריך שהוקצב לי בגזר הדין".