ועדה מקומית לתכנון משגב נ' כישורית

החלטה

מדובר ב- 3 תיקים מאוחדים, שבהם הוגשו 3 כתבי אישום נגד הנאשמת.

תמצית האמור בשלושת כתבי האישום היא כי הנאשמת השתמשה שימוש חורג בשני מבנים יבילים בשטח חורג של כ- 89 מ"ר, ככיתות לימוד, בשעה שהייעוד לקרקע ולמבנים הוא לתעשייה בלבד.

בכתב האישום השני נטען כי הנאשמת ביצעה שימוש חורג לתעשייה קלה בניגוד לייעוד הקרקע, שהוא שטח לבנייני משק.

בכתב האישום השלישי נטען כי הנאשמת ביצעה שימוש חורג למשרדים וחדר כושר, במבנה בשטח של כ- 400 מ"ר, שנבנה שלא כדין, בניגוד לייעוד הקרקע המיועד לאיזור מגורים.

הנאשמת הגישה בקשה מפורטת המשתרעת על מספר עמודים, אשר לה צורפו מס' רב של מסמכים, כאשר תמצית הנטען בבקשה הוא כי מדובר בנאשמת שהינה תאגיד, שייעודה הוא למטרות חברתיות והומניטאריות.

עולה מהבקשה כי מדובר במלכ"ר שייעודו להכשרת ילדים בעלי צרכים מיוחדים וגם לימודים.

כן נטען בבקשה כי היה ניתן להבין מהתנהלות המאשימה כי היא משלימה עם המבנים ועם השימוש שנעשה בהם לאורך השנים, כך היתה המדיניות שלה וכי רק בהמשך, כחלוף כ- 5 שנים, המאשימה שינתה מדיניותה בכך שהגישה את שלושת כתבי האישום נגד הנאשמת.

כן נטען בבקשה כי הנאשמת עושה כל אשר ביכולתה על מנת להכשיר את השימוש ואת הבנייה הבלתי חוקיים, בחלקם אף קיימת החלטה עקרונית לאשר את השימוש, וכי בהמשך, לאור הליכי תיכנון בהם נקטה הנאשמת, קיים סיכוי סביר שכל המבנים וכל השימושים אכן יוכשרו עפ"י דין.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת בתמצית כי אומנם מדובר בנאשמת שייעודה אכן למטרות הומניטאריות, שאין חולקין עליהן, אך יחד עם זאת אין באותם מטרות כדי לאשר עבירות על חוק התיכנון והבנייה.

המאשימה ציינה בתגובתה כי בעבר ננקטו הליכים נגד הנאשמת והיא הורשעה בדין.

המאשימה טענה כי לא התקיימו התנאים הנדרשים על מנת לבטל כתבי האישום מתוך חובת הצדק וכי כמובן גם אין מדובר בזוטי דברים, כי אם בעבירות מהותיות.

הינני סבור כי הדין עם המאשימה.

לא ניתן להתייחס לעבירות המיוחסות לנאשמת, כפי שפורטו בכתבי האישום, כעבירות קלות ערך, שניתן להתעלם מהם.

כן אינני סבור כי התקיימו התנאים על מנת להורות על ביטול כתבי האישום או אף זיכוי הנאשמת מתוך חובת הצדק.

עפ"י סעיף 149 (10) לחסד"פ ניתן לבטל כתב אישום כאשר אותו כתב אישום יש בו כדי לפגוע ברגשי הצדק או כאשר מדובר בהתנהלות שערורייתית של המאשימה, שאין הדעת סובלת אותה.

בעניינו מדובר ב- 3 כתבי אישום, בשניהם שימוש במבנים לא קטנים בניגוד לייעוד הקרקע ואף בתיק השלישי מדובר בהקמת מבנה בהיקף של כ- 400 מ"ר, ללא היתר כדין, ואף השימוש בו הינו בניגוד לייעוד הקרקע. כן חלק מאותו מבנה, עפ"י הנטען בכתב האישום, אף נופל בדרך מתווית.

אוסיף כי עצם העובדה כי המאשימה נתנה זמן ארוך על מנת להכשיר את הבנייה, בטרם הגשת כתב אישום, אין בו כדי לפעול דווקא לרעת המאשימה.

המאשימה, כנראה תוך התחשבות במטרות הנאשמת, אכן לא מיהרה להגיש כתבי אישום, אך כי הנאשמת עצמה הורשעה בעבירות בנייה עוד קודם לכן.

הינה כי כן המסקנה המתבקשת כי לא הוכח בפניי התנהלות שערורייתית מצד המאשימה או שעצם השארת כתבי האישום על כנן יש בו כדי לפגום ברגשי הצדק, כך שהינני דוחה את הבקשה על שני רבדיה.