ועדה מקומית לתכנון מנשה אלונה נ' רוזן

החלטה

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבודות ועשיית שימוש בנכס, הידוע כחלקות מס' 9, 11 – 15 בחלקים וחלקה 10 בשלמות, הנמצאת בעמיקם, כאשר העבודות והשימוש בניגוד לדין ולתוכניות החלות על הנכס.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ונשמעו ראיות תביעה.

לאחר שמיעת ראיות התביעה טען ב"כ הנאשם טענת "אין להשיב לאשמה" והטענה נדחתה ע"פ החלטה שניתנה על ידי ביום 13.2.13.

התיק נקבע לשמיעת ראיות הגנה, לאחר מספר דחיות, לתאריך 12.9.13. יום לפני הדיון הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום על דרך הוספת עדים כאשר, ע"פ האמור בבקשה, הגיעה לידי המאשימה אסופת מסמכים יום לפני הגשת הבקשה, אשר יהיה בהם כדי להוות ראיות משמעותיות לצורך הוכחת עובדות כתב האישום.

מוסיף ב"כ המאשימה וטוען שהמדובר במסמכים שנמצאים במשרד החקלאות ולא היתה לו שליטה עליהם ויש צורך בהגשת המסמכים על מנת שבפני בית המשפט תוצג התמונה במלואה.

2.ב"כ הנאשם מתנגד לתיקון כתב האישום שכן מדובר בשלב מאוחר לאחר שהסתיימה פרשת התביעה וגם כבר ניתנה החלטה בבקשה של "אין להשיב לאשמה".

3.ע"פ לשון סעיף 92 (א) לחסד"פ, בית המשפט רשאי בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן את כתב האישום ולהוסיף או לגרוע ממנו ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל אומר בית המשפט כי בצד הכלל כי הראיות צריכות להיות מובאות בזמנן רגיל ומקובל יש להכיר בשיקול דעת בימ"ש לסטות מהכלל במקרה שהוא ימצא זאת לנחוץ. הפעלת שיקול הדעת אינה צריכה להיות עניין שבשגרה וככל שהצד מתרחק מהמועד הקבוע בחוק להבאת הראיות כן יקשה על ביהמ"ש להפעיל את שיקול הדעת, אך הסמכות לכך קיימת תמיד.

בהמשך פסק הדין נאמר שביהמ"ש ישקול את צורכי הנאשם מזה וצרכי החברה מהצד האחר ובמסגרת שיקוליו יעמיד ביהמ"ש בראש מעייניו את השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם. העובדה שהגשת ראייה נוספת יהיה בה כדי להביא להרשעת הנאשם אין משמעותה עיוות דין או פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן כראוי שכן, ברור שאם תביעה מבקשת להביא ראייה חדשה נראה שהיא סבורה שיהיה בכך כדי להביא להרשעת הנאשמת שאם לא כן לא היתה מגישה בקשתה כלל.

הגישה שלביהמ"ש שיקול הדעת אם לאפשר תיקון כתב האישום או קבלת ראיות בשלב מאוחר עולה בקנה אחד עם מהות ההליך הפלילי ותפיסת היסוד בהליך זה.

ההליך הפלילי הוא מסגרת דיונים הבאים להגשים את המשפט הפלילי דהיינו: לקבוע חפות או אשמה ולשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת וזו מטרתה העיקרית.

עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נגדיות, נהפוך הוא, הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט אשר על פי ניסיון החיים יביא לחשיפת האמת ובכך תואמות שתי משימות אלה. לעיתים עמידה פורמלית על סדר הכללים היא שתגרום לעיוות דין אם דרך הרשעת נאשם חף מפשע ואם דרך זיכויו.

4.לאחר ששקלתי את הנסיבות לאיזון האינטרסים, סבור אני שיש להתיר תיקון כתב האישום כמבוקש. יובהר שהנאשם טרם החל בהבאת ראיות ההגנה וכמובן שיהא סיפק בידי המאשימה להעביר לב"כ הנאשם את כלל חומר החקירה לגביו יעידו העדים שצירופם לכתב האישום מתבקש.

5.אשר על כן, אני מתיר תיקון כתב האישום כמבוקש כך שיצורפו עדי התביעה כדלקמן:

עד תביעה מס' 7 – יובל הררי ממשרד החקלאות מחוז גליל גולן

עדת תביעה מס' 8 – אסתיר גזית – רשות לתכנון ובנייה – משרד החקלאות.

ב"כ המאשימה יעביר לידי ב"כ הנאשם את כל החומר החקירה הנוסף ובקשה להעדת עדי התביעה אשר צורפו כאמור.

אני קובע התיק לשמיעת ראיות תביעה ליום 9.1.14 שעה 10:00.

המזכירות תזמן עדי התביעה 7 ו – 8 וכן יזומנו ע"י המאשימה אשר תוודא התייצבותם לישיבה שנקבעה.