ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נ' עבדאללה ואח'

הכרעת דין

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, על זיכוי הנאשם 2 בלבד, מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

פתח דבר

בכתב האישום המתוקן אשר הגישה המאשימה ביום 09.09.12, יוחסו לנאשמים ביצוע עבודות בניה ו/או שימוש בבניה ללא היתר, מקום בו נדרש היתר כדין, ובניגוד לסעיפים 145(א)(2), 145(א)(3) , 204 (א) , 208 ו 218 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ז- 1965 (להלן: "החוק").

בפרק העובדות אשר בכתב האישום, נטען כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, ביצעו הנאשמים ללא היתר, במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 17388 בכפר כנא (להלן: "המקרקעין"), בניית רצפת בטון תלויה בשטח של כ- 180 מ"ר ( מבנה מס' 4) ובניית מבנה למגורים בשטח של כ- 100 מ"ר, הכל בקרקע לייעוד חקלאי (להלן: "העבודות").

עמדת המאשימה

בישיבה מיום 06.09.12 העיד מטעם המאשימה המפקח יגאל אזולאי, בודק תכניות אצל המאשימה (להלן: "יגאל"), אשר באמצעותו הוצגו תמונות של המקרקעין (ת/1 ו- ת/6), דף מידע לאזרח (ת/2 ו- ת/7), מכתבי התראה והזמנה למסירת גרסה (ת/3 ו-ת/8), נסח רישום (ת/4), דיווח על בניה בלתי חוקית (ת/5).

כן העיד בישיבה הנ"ל מטעם המאשימה מפקח הבניה אסף רוסלנדר (להלן: "אסף"), אשר באמצעותו הוצגו תמונות של הבניה (ת/9 ו-ת/13) , צילום אוויר (ת/10), מזכר (ת/11), מכתב התראה והזמנה למסירת גרסה (ת/12), מזכר מיום 02.5.11 (ת/14).

אשר לפעילותו העיד אזולאי כי, בעקבות גילוי העבירה, אשר מתועדת בתמונות (ת/1), פעל להכנת כתב האישום, וזאת לאחר שזיהה מיקום העבירה במסמכים ת/2 ו- ת/6, כאשר הוא מסמן על גבי מסמך זה את מיקומה, וכן פעל לשליחת מכתבי התראה לנאשם 1, בדבר הבניה הבלתי חוקית, ת/3 ו- ת/8, , וזאת לאחר שווידא בעלותו של הנאשם על המקרקעין נשוא האישום, בהתאם לנסח טאבו ת/4. עוד העיד אזולאי כי בעקבות גילוי הבניה ערך דו"ח בעניין הבניה הבלתי חוקית, בו מתוארת הבניה על קרקע חקלאית. בעדותו אף הצביע אזולאי על העבירות אשר בוצעו במקרקעין, וזאת באמצעות צילומים אותם צילם בשנת 2010 (ת/6).

עוד העיד בפניי אסף, כי הינו מכיר את המקרקעין עליהם הוקמו המבנים, כאשר מבנים אלו צילם בעצמו (ת/9 ו- ת/13), וכן הצביע עליהם בצילום אוויר אותו הפיק (ת/10). כן העיד כי ערך מזכרים הן בדבר הפרה של צו הפסקה לבניה במקרקעין, והן בדבר ביצוע הבניה על ידי הנאשם 2 (ת/14), אשר בעקבותיו נשלח לו מכתב התראה (ת/12).

להוכחת בעלות הנאשם 1 למקרקעין, הוגש ע"י המאשימה היתר נסח רישום (ת/4) הנוגע למקרקעין ממנו עולה כי הנאשם רשום כאחד הבעלים של הנכס.

עמדת הנאשמים

הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום. על אף שהנאשם 1 טען בחקירתו הנגדית בפניי כי הינו בעלים של המקרקעין בהתאם לנסח הרישום שהוצג, אלא טען כי לא ביצע את הבניה, ואין לו כל ידיעה אודות בניה זו, אם כי אישר כי קנה את חלקה 16 במקרקעין. בחקירתו לא נתן הנאשם 1 תשובות לשאלות שהופנו אליו על ידי ב"כ המאשימה והרבה להתחמק מהן.

באשר לנאשם 2, על אף שאישר האחרון בחקירתו הנגדית כי קיבל זימון למתן גרסה אודות הבניה, אלא טען כי לא בנה ואינו יודע מי בנה.

בישיבה מיום 11.07.13 העיד מטעם הנאשמים עד ההגנה עו"ד ח'ורי, אשר טען כי ביצע, 10 שנים טרם הישיבה הנ"ל, עסקת מכר, בה רכש הנאשם 1 מחצית מהזכויות בחלקה 16 של המקרקעין. לטענתו הנאשם 1 רכש חלקות הממוקמות בצד המערבי של החלקה 16, ולא בצד המזרחי, בו יש בעלים נוספים, וטען כי אין לנאשם 1 כל זכויות בחלקה בצד המזרחי של המקרקעין, אם כי חלק זה שייך לאנשים אחרים, כאשר הינו מפנה לתשריט נ/14.

דיון ומסקנות

המסגרת החוקית

אשר לאישום בעבירה של ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר, ללא היתר, סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 קובע:

145.(א)לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;