ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נ' בסול מופלח ואח'

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ג, 11/07/2013 במעמד הנוכחים.

אינעאם דחלה-שרקאוי, שופטת

גזר דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש ובניה ללא היתר שבוצעו ללא היתר כמפורט בכתב האישום.

2.הנאשם מואשם בעבירות לפי סעיפים 145 (א) (2) ו+ (3), 204 (א), 208 ו-218 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965.

3.הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע כמפורט לעיל.

4.בטיעונים לעונש, טען ב"כ המאשימה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים כפי שציין לעיל.

5.הנאשם ביקש מבית משפט להתחשב בעובדה כי הוא התיר למישהו אחר להשתמש במקרקעין בתום לב בלא שידע מה המצב המשפטי החוקי. מבקש להתחשב במצבו הכלכלי .

דיון ומסקנות

6.בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 על בית המשפט לבחון מהו העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה המתוארת בכתב האישום, ובין היתר לבחון את העבירה שעבר הנאשם, הנסיבות שבהן נעברה העבירה, הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ומידת הפגיעה בהם, וכמובן תובא בחשבון מדיניות הענישה בעבירות של בניה ללא היתר.

7.העבירה אשר עבר הנאשם הינה עבירה חמורה שלא ניתן לזלזל בה ובמיוחד כאשר בר –בי-דעת ברור ששימוש ובניה ללא היתר מצריכים הוצאת היתר כדין, וללא היתר לא מתחילים בבניה/עושים שימוש.

8.אשר לפגיעה בערכים חברתיים מוגנים – הרי ששימוש ובניה ללא היתר וללא פיקוח פוגעת באינטרס של הציבור בכללותו, מכתיבה עובדות בשטח, פוגעת באמון הציבור בבתי המשפט לרבות בוועדות התכנון אשר שוקדות על הכתבת מצב תכנוני תוך התחשבות בתנאי השטח, ותוך הנהגת יחס שווה לכולם. פגיעה כאמור יש לה השלכות לא רק לגבי הנאשם אישית אלא על כל הציבור.

9.אין חולק על כך כי מדיניות הענישה ככל שנוגעת בעבירות נשוא ענייננו הינה מחמירה. בית משפט העליון חזר והדגיש כי בעבירות מסוג זה צריך להחמיר עם הנאשמים אך ענישה הינה אינדיבידואלית וצריך להתאים את העונש למקרה הספציפי הנדון תוך התחשבות במתחם הענישה שנקבע בפסיקה עד כה ביחס לעבירה מסוג העבירה שאנו דנים בה.

בפסיקה ניתן לראות כי העונש הראוי לעבירות מסוג העבירה נשוא ענייננו הינו עונש כספי אשר נע בין 10,000 ל-20,000 ש"ח וזאת בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל. בנוסף חיוב בתשלום כפל אגרה או חלק ממנו אך לא יפחת מהאגרה המקורית, הטלת התחייבות, ומתן צו הריסה נדחה לתקופה הנעה בין מס' חודשים עד ל- 60 יום .

10.עונשו של הנאשם, אמור להיקבע, על פי סעיף 40 ג' (ב) לחוק העונשין, בתוך המתחם האמור, בתחום התחתון, בתחום העליון או בטווח ביניהם, בהתאם למשקלן של הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נסיבות אישיות, נסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה ומתן משקל יחסי מתאים לכל אחד לאותן נסיבות. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, לכאן ולכאן, מתוך שיקולים שעיקרם שיקום העבריין, או הגנה על שלום הציבור ועוד.

נסיבות אישיות

11.לנסיבות האישיות משקל משמעותי בקביעת העונש. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

12.שיקול נוסף לקולה הינו העובדה כי מרבית המבנים שהוצבו בשטח סולקו למעט שני קונטיינרים, כפי שאישר ב"כ המאשימה.

13.שיקול נוסף לקולא הינה העובדה כי הנאשם לא קיבל תמורה כלשהיא בגין הפעלת העסק, וטענתו זו לא נסתרה על ידי המאשימה.