ועדה מקומית לתכנון יזרעלים נ' סואעד

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ואני מוצאת אותו אשם בעבירות המפורטות בכתב האישום .

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

עיריה מרדכי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המדובר בהקמת מבנה בשטח כ-89 מ"ר כתוספת למבנה מגורים ישן שהיה קיים במקום. העבירה התגלתה ב-11.09. טרם הוגשה בקשה להיתר ולא ניתן להוציא היתר על פי המצב התכנוני הקיים.

הצדדים הגיעו לידי הסכמה לענין הענישה המבוקשת. הנני סבורה שהסכמה זו הינה הסכמה הנוטה לקולא באופן מפליג כאשר אין מחלוקת שהנאשם המשיך והשלים את בניית המבנה בשעה שהוא ידע שהוצא צו הריסה מנהלי לגביו. יש צורך בתעוזה מיוחדת לעשות כן. הנאשם גם ידע היטב שאין באפשרותו לבצע כל בניה בשטח והדבר עולה גם מדברי ב"כ הנאשם אודות ניסיונותיו לקבל מהמנהל תמורה להסכמה לפנות את הבית הישן. עצם העובדה שהליכים אלה לא נשאו פרי אינה הצדקה לקביעת עובדות בשטח מבחינת הכלל כל דאלים גבר.

ניתן בנקל לחוש אהדה טבעית כלפי אדם זה או אחר , הטוען למצוקת דיור , אולם הפגנת אהדה כאמור כלפי אותם הנאשמים פוגעת באופן ישיר ובאופן מצטבר בהליכי התכנון ותורמת ליצירת מצב של בכי לדורות . צו ההריסה המנהלי הוצא במקרה דנן עקב הפגיעה התכנונית החמורה שיש בביצוע בניה שכזו ללא היתר באותו מקום.

אם לא מצאתי לחרוג מהענישה המוסכמת, הרי שהנני עושה כן במסגרת התפר בין אותם המקרים שבית משפט יאמץ הסכמות לבין המקום שבית משפט יגיע למסקנות כי הינן מפליגות מידי. הנני אף מתחשבת בעובדה שבפועל לאחר מחיקת הערעור של הנאשם, המאשימה לא פעלה לביצוע צו הריסה מנהלי בפועל אלא בחרה לנקוט בהליכים במסגרת הגשת כתב אישום שזוהי דרך פעולה לגיטמית אולם ברור שניתן היה להשיג את מטרת ההריסה בצורה יעילה יותר.

ב"כ הנאשם הציג את נ/1 אולם יש להפריד בין הזכות של הנאשם לפעול בנסיון לשנות את הליכי התכנון והוראות התכנון החלות במקום (כולל בחינת שאלת הבעלות) לבין בקשתו להנציח את המבנה בפועל בשטח בנסיבות של הצבתו כפי שתוארו לעיל.

הליכי התכנון הינם בראשיתם ואין לדעת מה יעלה בגורלם ואף סיומם אינו באופק הנראה לעין.

בנסיבות המתוארות אין כל הצדקה לנסות ולקשור בין הליך תכנוני שהנאשם רוצה לנקוט בו לבין בקשתו להארכת מועד להנצחת המבנה בשטח. במקרה דנן יש לומר הליכי תכנון לחוד ושמירת המצב החוקי בשטח לחוד.

לאור כל האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן-

1.תשלום קנס בשיעור 9,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תחתיו.

* הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים הראשון לא יאוחר מיום 5.1.11 והאחרים לא יאוחר מה-5 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מיידי .

באם הנאשם הפקיד סכום בגין צו הבאה , יקוזז מסכום הקנס .

2.אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים 204,205,210,237,240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 .

יסרב לחתום על ההתחייבות יאסר ל -30 ימים או עד שיחתום, לפי המוקדם.

3.כן ישלם הנאשם כפל אגרה בסך 4,966 ₪ לועדה המקומית בתוך 100 יום מהיום.

4.אני מחייבת את הנאשם להרוס את המבנה נשוא האישום, כמצבו ביום ההריסה, ולהחזיר את המצב לקדמותו בתוך 8 חודשים מהיום-זולת אם יהיה לו היתר כדין . בהתחשב באמור לעיל לענין המצב התכנוני, ברור שתקופה זו הוענקה לנאשם על מנת לאפשר לו להיערך מבעוד מועד כנדרש לצורך קיום הצו ככתבו וכלשונו וללא קשר להליך התכנוני שזכותו להמשיך ולנהל העלול להיערך שנים ושלאחר מכן יוכל לפעול להוצאת היתרים על פיו, באם יצלח, ולבנות על פי אותם ההיתרים.