ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' פלונית

1.הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה , בביצוע עבירה של שימוש אסור בניגוד לסעיפים 243 (ה) , 243(ו)(2) ביחד עם סעיף 203 לחוק חוק התכנון והבנייה , התשכ"ה 1965.

2.על פי עובדות כתב האישום , בבעלות הנאשמת נכס ברחוב xxx ברמת גן, אותו פיצלה, ללא היתר , לשתי דירות.

3.על פי השרטוט שצורף לכתב האישום , משטח הדירה , פוצל שטח בגודל 24.33 מ"ר, שהושכר על ידי הנאשמת לדייר.

4.הנאשמת הודתה בכך שהשימוש האסור בדירה נעשה מאז יולי 2018.

5.הצדדים טענו באופן חופשי לעונש.

6.המאשימה הדגישה שבעבירה של פיצול דירה מעמיס הנאשם על תשתיות הבניין שנאלצות לשאת מספר גדול יותר של דיירים מזה לו יועדו.

7.כמוכן הדגישה המאשימה את הרווח הכלכלי המופק מביצוע העבירה , ואת משך ביצועה.

8.המאשימה טענה למתחם ענישה הנע בין 50,000 ל 100,000 ₪, ולאור העדר הרשעות קודמות , והרס הבנייה הלא חוקית שאפשרה הפיצול, ביקשה למקם עונש הנאשמת בתחתית המתחם וזאת לצד חתימה על התחייבות בגובה כפל הקנס למשך שנתיים.

9.המאשימה הבהירה שבנסיבות אין היא עותרת לצווי התאמה/ הריסה.

10.ב"כ הנאשמת בטיעונו לעונש הדגיש את גודל הדירה שפוצלה והושכרה ( 22מ"ר) , תוך ציון שבחלק האחר של הדירה התגוררה הנאשמת.

11.ב"כ הנאשמת פירט בפני בית המשפט את מצבה הרפואי, נסיבותיה האישיות הקשות והציג אסופת מסמכים המפרטים את מצב חשבון הבנק של הנאשמת , ואת גובה קצבת הזקנה והשלמת ההכנסה אותה מקבלת הנאשמת.

12.ב"כ הנאשמת תקף את טיעון ההכבדה על התשתיות בנסיבות מקרה זה בהתחשב בכך שהנאשמת היא ערירית , ולא הוכח בפני בית המשפט שבנכס התגוררו מעל 4 אנשים, כמות האנשים הממוצעת שמאכלסת דירה בגודל זה.

13.ב"כ הנאשמת טען שבנסיבות ביצוע העבירה , ובנסיבותיה האישיות והכלכליות הקשות, יש מקום לקבוע מתחם ענישה שנע בין 5,000 ל- 10,000 ₪, וביקש למקם הנאשמת בתחתית המתחם.

14.שני הצדדים הפנו לפסיקה שלגישתם תומכת במתחם הנטען.

דיון והכרעה

15.קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מהמעשה בו הורשעה הנאשמת במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.